תודה, אדוני היושב-ראש. תודה, חבריי חברי הכנסת. אני לא אחזור על הדברים, כי ינון הציג את החוק. אני רק אומר שאני אוסיף על זה שאני חושבת שמהות של חברה מתוקנת היא אחריות הדדית. זו בדיוק מהות החוק: חברה שיש לה עודף נותנת למי שאין לו. זה דבר ראשון, זו אחריות הדדית.
הדבר השני שלא הדגשנו הוא שאנחנו מדברים גם על איכות סביבה, כי אנחנו מצמצמים את כמות המזון שצריך להטמין. זאת אומרת, אנחנו משיגים כאן עוד משהו שיש לו ערך נוסף – פחות אשפה, פחות מזון להטמין ויותר איכות סביבה.
אני כן אומר שזה חייב להיות חלק מתוכנית מאוד מאוד גדולה וחקיקתית, כי מצד אחד אנחנו מאבדים מעל 20 מיליארד שקלים במזון; מצד שני, המחירים עולים. אין מספיק תוכנית אסטרטגית להצלת מזון, תוכנית שצריך להשקיע בה כסף. על כל שקל שנשקיע אנחנו נקבל 4 שקלים של מזון. הכול בסופו של דבר צריך להיות תוכנית עליונה שמתייחסת למשבר האקלים, לתכנון חקלאות, למזון העתיד, לפיתוח של מזון העתיד. הדברים לא ייראו אותו דבר.
אני מודה לחבר הכנסת ינון אזולאי, תודה רבה על שיתוף הפעולה, ליושב-ראש הוועדה וכמובן ללקט ישראל, שזאת משימת חייהם, והם הופכים אותנו לחברי כנסת יותר טובים. הם מלמדים אותנו, אנחנו פשוט לומדים דרכם המון המון דברים, אז תודה רבה.
200 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.