כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת היא שתחילה אני רוצה לברך את חה"כ ינון אזולאי על היוזמות החברתיות שהוא מביא כל הזמן. כששר הרווחה נמצא כאן, זו גם הזדמנות, ואני רוצה בכל זאת להגיד שני דברים שניקח לתשומת ליבנו. אני חושבת שצריך לעשות את הדברים בצורה יותר מעמיקה ואמיתית ומהותית, וכך באמת נוכל להגיד שעשינו טוב והקלנו על אותם נשים ואנשים שנמצאים במצוקה.
בקשר לחוק הזה של תרומת מזון, אני חושבת שיש תפקיד מאוד חשוב למדינה. אנחנו יודעים שישנן יוזמות אישיות, פרטיות, של אנשים באופן פרטי, על חשבונם האישי, שדואגים בזמנם וגם מפנים מקום ועושים את כל העבודה בצורה פרטנית ואישית. צריך שהמדינה תעודד יוזמות כאלה על ידי מתן הבסיס של המקום לפחות. את השאר, לגבי כוח אדם וכל החלק של ההתארגנות, הלוגיסטי – באמת נעודד התנדבות של אנשים. יש הרבה אוכל שנזרק לפח. אתה זוכר, ינון, שלי לפחות הייתה הצעת דיון בנושא הזה. אנחנו כן יכולים לתת לאנשים. הרבה פעמים, הרבה לילות הילדים הולכים לישון בלי מנה מזינה כמו שצריך ובלי מנה חמה.
ברשותך, כבוד היושב בראש, אני רוצה להתייחס גם להצעת חוק שהייתה קודם לגבי ימי מחלה. אני חושבת שזה טוב, התקדמנו עוד צעד. בעניין של צבירת ימי חופשה זה מוגבל ל-55 ימים, וטוב שאפשר לנצל עוד 13 ימים ולא להוריד אותם מאותה מכסה, ועוד שמונה ימים על חשבון ימי המחלה.
אבל מה? תסתכלו, יש את שני הדברים בהצעת החוק של ינון, מה שהיה קודם, ובנוסף, עוד תנאי – שהבן אדם יעבוד שנה אצל אותו מעסיק. אבל מה לעשות? אנחנו יודעים שהיריון לא תמיד בא ומתוכנן כמו שאנחנו רוצים. לכן, מה אנחנו עושים לאותם אנשים? אני חושבת שמדינה שדואגת באמת לרווחת אזרחיה צריכה לתת קצת מעל למשהו שהוא על חשבון העובד עצמו, ולבוא קצת לקראת, מעל הנסיבות הטבעיות של הבן אדם עצמו. לכן אני חושבת שיש צורך לתקן את זה ולתת לפחות שלושה ימים, שבוע, במקרים מיוחדים ובנסיבות מיוחדות לאותו בן אדם, לאותה משפחה שנמצאת באותה סיטואציה. ולכן אני מתכוונת להגיש הצעת חוק בסוגיה הזאת שתיתן עוד תיקון. אני כולי תקווה, כבוד היו"ר, שההצעה הזאת תתקבל הפעם. תודה.
330 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.