קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד שר החקלאות אבי דיכטר, חבריי חברי הכנסת, בני הקהילה שלי שנמצאים למעלה, (אומרת באמהרית: ערב טוב לכם, ברוכים הבאים.) היום אני נרגשת במיוחד, כי החוק למחיקת רישום פלילי עומד להיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. עבורי זו סגירת מעגל. כאשר הייתי עיתונאית במשך 34 שנים – רדיו רק"ע בשפה האמהרית, תוכנית בטלוויזיה בשפה האמהרית – כל הבעיות, כל הרגשות, כל הכאבים היו מתנקזים אליי, במיוחד בתוכנית שיחות עם מאזינים. כל אימא יוצאת אתיופיה, כל אבא, היו בוכים בשידור: הבן שלי לא יוצא מהבית, הבן שלי במעצר, הבן שלי – נפתח לו תיק, הבן שלי לא יכול להתגייס, הבן שלי לא יכול להתקבל לעבודה כי יש לו רישום פלילי. זה כואב נורא. זה לא היום, זה לא לפני שנה-שנתיים – יותר, שני עשורים. היום אני מרגישה סגירת מעגל. החוק – יזמתי אותו, הגיתי אותו כשהייתי עוד עיתונאית. ניסיתי להעביר לחברי כנסת, אולי יעבירו את החוק, ולא צלח. כשאני נכנסתי לבית הזה, לבית המכובד, לקחתי את היוזמה, הרמתי אותה.
תודה לשרים שתמכו: לשר המשפטים, סגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין, לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. תודה להם, תודה מיוחדת. הם תמכו, העבירו את החוק בוועדת השרים. הבאתי את זה להצבעה טרומית. בהצבעה כל הבית תמך, אף אחד לא התנגד. כמובן, כמה חברי כנסת גם הצטרפו. אחרי שהחוק עבר טרומית, הצטרפו בני העדה שלי, חברי הכנסת פנינה תמנו ומשה סולומון.
החוק הזה חשוב, חבריי. החוק הזה לא רק נותן הזדמנות לבני העדה יוצאי אתיופיה, לצעירים. הוא נותן גם הזדמנות למדינת ישראל לתקן את המעוות, את העוול. קהילה שלמה סובלת. הדור הצעיר סובל. שיטור יתר זה לא דבר חדש. חברי חבר הכנסת אוהד טל, דיברת על שיטור יתר, על ועדות שהיו בעבר ועדות ציבוריות. אני הייתי חברה בוועדה שראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו הקים. מי שהובילה אותה זו מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור. הדוח נקרא דוח פלמור. אני הייתי חברה בוועדה הזאת. אחרי זה, ב-2021, עוד דוח ציבורי – מבקר המדינה. ראינו שיטור יתר, פרופיילינג, כל מה שעבר הדור הצעיר, במיוחד מדובר בבנים שלנו, באחים שלנו. הפרופיילינג, אני קיוויתי שפתיחת תיקים אחרי שתי ועדות ציבוריות והדוח שהתפרסם – שזה יצמצם אותם. לצערי הרב, לא ככה היה, זה אפילו החמיר. כשאני הצעתי את החוק הזה, אחרי שהוא עבר בטרומית, בוועדת החוקה, כדי לבוא מצוידת בנתונים, פניתי למרכז המחקר והמידע של הכנסת. מרכז המחקר והמידע של הכנסת הביא נתונים מ-2019 עד 2023.
אתם לא תאמינו, המצב החמיר. המצב החמיר מאוד. פתיחת תיקים לצעירים גדלה פי שלושה ביחס למספר שלנו. איפה יכול להיות דבר כזה? בסך הכול מה רצינו? בסך הכול רצינו להשתלב. בסך הכול מה רצינו? לבנות ולהיבנות בארץ ישראל בירושלים. לכן, היום החוק שיעבור זאת הזדמנות לא רק לקהילה, כמו שאמרתי – גם למוסדותיה של מדינת ישראל, פרט למשטרת ישראל.
בעבר היה ניסיון לתת חנינה דרך בית הנשיא, קראו לזה מתווה הנשיא.
המתווה לא צלח כי הקהילה לא מאמינה במוסדות של מדינת ישראל, לכן לא הצלחנו.
תרשה לי, תודה, אדוני היושב-ראש.
הרי מדובר בקהילה, אני חייבת לפנות באמהרית, בשפת האם שלי.
בשפת האם של הקהילה. (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם: חבריי הנכבדים, היום הזה הוא יום מיוחד. הישג טוב לנו. ילדינו נאסרו על לא עוול בכפם. נפתחו להם תיקים על לא עוול בכפם. הם לא היו יכולים להתגייס לצבא; לא היו יכולים לעבוד – היום הוא יום החירות. היום הוא יום שילדינו יכולים להתגאות בו.)
אדוני היושב-ראש, תרשה לי, אני חייבת פה, זה כאב שהתמשך הרבה שנים.
(אומרת באמהרית: חבריי הנכבדים, הסיבה שאני מדברת באמהרית – – –)
אני לא סתם מדברת באמהרית, כי רוב הקהילה עדיין צריכה תרגום.
(אומרת באמהרית: חבריי, מזל טוב לנו. היום הוא היום המאבק האמיתי שלנו.)
בהזדמנות, שוב, אני רוצה להגיד תודה ליושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן, לחבר הכנסת פינדרוס, לארז מלול, ליועצת המשפטית של הוועדה, לבית הנשיא, גם לסגלוביץ', הוא תרם רבות, חבר הכנסת סגלוביץ', כדי שהדבר הזה יצא לפועל. חבריי חברי הכנסת, אני מרגישה שהיום בבית הזה נעשתה היסטוריה. תודה לכולם.
631 מילים של צגה מלקו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.