אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, האמת היא שלא תכננתי לעלות לסכם כי בסך הכול כולם בעד. אבל, חברי מאיר כהן, אני מצטרף למה שאמרת על העיתונאי שאול גולן. זה לא משנה את מי הוא מסקר, את מה הוא מסקר. אתה יודע, אני לא מחובר אבל במקרה הבוקר הראו לי את זה, זה פשוט פשע של הנערים האלה שהתנהגו אליו ככה. ולא משנה – גם אם אתה לא יודע מיהו, זה עוד יותר גרוע. אתה לא יודע מיהו, ואתה כבר הולך ומכה ובועט? תגידו לי, אתם נורמליים? מה זה? איפה קיבלו את החינוך הזה, איפה קיבלו את החינוך הזה? אני מציע לבדוק מאיפה החינוך שלהם, של ילדים כאלה. מה קורה איתם?
אני מגנה כל תקיפה של אזרח, ולא משנה – אדם שלא עשה כלום. אגב, אני נגד אלימות – גם אם מישהו עשה, יש מקומות לדון בה. השר בן גביר, אתה נמצא פה, אולי באמת תעלה ותגנה גם אתה את האלימות הזאת. מילא, אם היו אלימים כלפינו אז אל תגנה, בסדר, אבל כשאלימים כלפי אזרח, כלפי אותו אזרח – – –
אתה יודע מה? אני אפילו לא יודע אם אתה שומע שאנחנו מבקשים את זה. אבל למה ביקשת? אני לא מבקש – – –
שיזלזל. אני אומר לך, אני מגנה כל אלימות כלפי כל אחד. מה שעשו ליהודי המבוגר הזה, לאדם המבוגר הזה, עיתונאי, ולא משנה מהו ומה הדעות שלו – לא מעניין אותי ואני גם לא יודע.
אמרו פה שהוא כתב של ידיעות אחרונות. לא ידעתי שהוא כתב של ידיעות אחרונות, וזה גם לא מעניין אותי, באמת שזה לא מעניין אותי. אני מצפה שכל אחד יעלה – ואמרת שמשה ארבל עלה, צייץ או גינה, לא יודע בדיוק מה הוא עשה. אני מצפה שגם השר בן גביר יעלה לפה ויגנה – – –
בסדר, אני מבקש את זה, אני דורש את זה. הגיע הזמן לעשות דבר אחד כזה.
הגיע הזמן לגנות את כל האלימות הזאת, ולא משנה מי עשה את האלימות הזאת. אלימות זו אלימות בכל עת, בכל זמן, בכל דקה, בכל מקום, ואותה אנחנו מגנים. תודה.
328 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.