קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותיי השרים, אתמול טרללתם את הכנסת, כמעט גם היום בבוקר, על איזשהו חוק, אותו חוק רבנות או חוק ג'ובים או איך שלא תקראו לו, שהיה ברור לחלוטין שאפילו לא גרם אחד של ביטחון היה מתווסף לאזרחי ישראל אם החוק הזה היה עובר; אפילו גרם אחד של אהבת ישראל לא היה נוסף אם החוק הזה היה עובר; בוודאי לא שום דבר שהיה מסייע גם לאהבת תורת ישראל.
אבל בדיון אתמול נחשף משהו מעניין, חבר הכנסת טייב, נחשף משהו מעניין. כי אומר יושב-ראש ועדת החוקה – אתה שומע, יושב-ראש הקואליציה? יושב-ראש ועדת החוקה שלכם אומר לפרוטוקול: שלושה חודשים של דשדוש ברפיח ישבנו ושתקנו, אז עכשיו על חוק הרבנות נשבור את הכלים? רוצה לומר, אומר חבר בכיר בקואליציה: אתם לא מתפקדים. אתם לא מתפקדים בשום פרמטר.
ואני שואל אתכם, אם אתם יודעים ואתם מודים שאתם מדשדשים, ואתם יודעים ואתם מודים שהמלחמה הזו לא מנוהלת כמו שצריך, ואתם יודעים ומודים שהכלכלה הישראלית בקריסה, אז בשביל מה אתם יושבים שם? רק בשביל שתוכלו אולי להעביר את חוק הג'ובים? אז אני אגיד לכם משהו. גם את החוק הזה לא הצלחתם להעביר. אז למה מועילה הממשלה הזו? אפילו לא לדיל על דיל על דיל על דיל שאתם עושים.
לכן, בוודאי אחרי הדברים האלה שנאמרו, ברור לחלוטין שהממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה. והיא צריכה ללכת הביתה פעם אחת על סדרי העדיפויות שלה, אבל בעיקר על מה שאמר חבר הכנסת רוטמן: על הדשדוש, על הכישלון, שכולכם יודעים שקיים, כולכם יודעים שאתם נושאים באחריות. והאחריות על מה שקרה אחרי 7 באוקטובר לא פחותה ממה שקרה ב-7 באוקטובר. המחדל של ניהול המלחמה הזו בשמונת החודשים האלה רובץ לפתחכם.
ועכשיו נשאר לכם אולי רק עוד דבר אחד טוב לעשות. אם אתם רוצים להעביר חוק אחד טוב – חוק פיזור הכנסת. תחזרו אל העם, נראה למי הוא ייתן את המנדט. ייתן לכם, אתם בטוחים שהמנדט הוא שלכם – תקבלו אותו. אם לא – יכול להיות שלא. תודה.
308 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.