אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים והשרה, אני רוצה להקריא לכם מבזק חדשות: קול ישראל מירושלים שלום רב, השעה 04:00 והרי מבזק חדשות מיוחד. בסמוך לשעה 03:00 נשמעה אזעקה עולה ויורדת ביישובי עמק חפר וקו התפר נשמעים קולות ירי. במספר יישובים נצפו רכבים ממוגנים של הפלגים ברשות הפלסטינית נעים ביישובי התפר. התקשורת הפלסטינית משדרת דברי הלל. משטרת ישראל מבקשת מהתושבים להסתגר בבתים, לנעול את הדלתות ולעמעם את האורות. אלוף הפיקוד הכריז על גיוס כללי של לוחמי חי"ר וצומצמו יחידות השתלטות והתערבות מטכ"ליות. מקור בכיר בירושלים מוסר כי ברשות הפלסטינית אבו מאזן מנותק קשר והתיאום הביטחוני דה פקטו איננו קיים. לדבריו, כיתות הכוננות המצומצמות מאוד הוקפצו להגן על תושבי האזור. קיים חשש לאירועים של בני ערובה. הלימודים בבתי הספר לא יתקיימו ומבוטלים עד להודעה חדשה.
את המבזק הזה אנחנו עלולים לשמוע בקרוב, מפני שמדינת ישראל שוב פעם מחליטה שלא להחליט, שוב פעם מאפשרת לאותם רוצחים נאצים לירות על היישובים שלנו. אנחנו יודעים איך זה ייגמר, כי את המבזק הזה קיבלנו ב-7 באוקטובר על אמת. אני קורא מכאן לשרי הממשלה ולממשלת ישראל לשחרר את הרסן לצבא, להשתלט על טול כרם, לכתר אותה, ולא לחכות שיישחטו עוד ילדים כי הם יהודים. מספיק, די.
אני מבקש מכולם להפסיק לעצום עיניים, כי בסוף יישחטו פה, שוב, ילדים.
בסוף הם ייכנסו שוב ליישובים.
בסוף הם ימשיכו לירות על האנשים, ונמצא את עצמנו באירוע קולוסאלי.
אז אני קורא מכאן לממשלת ישראל, אני בטוח שאחיי באופוזיציה יתמכו בפעולה כזאת – –
– – להשתלט על טול כרם, לכתר אותה, לנקות אותה, כי בסוף הם יגיעו אליכם לבתים.
250 מילים של אלמוג כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.