אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת.
כן. הצעת החוק הזו בעצם נועדה לטפל בכל הנושא של שיפורים ושינויים בכלי רכב. מי שמכיר קצת את התחום הזה יודע, מצד אחד, איזה ביקוש, איזו דרישה יש לדבר הזה, כמה אנשים מתעסקים בו במדינת ישראל; מצד שני, עד כמה הטיפול הרשמי דהיום והאפשרות לפעול על פי חוק הם מוגבלים ולא מספיקים; מצד שלישי, מה היקף השחיתות, המאכעריות והשוחד שמתגלגלים סביב הדברים הללו.
לא, אני מדבר על הנושא הזה. ולכן, בעצה אחת עם אנשים שמטפלים בתחום – ויש כאלה, מסתבר, לא מעט, ויש קהל של עשרות אלפים בישראל שצורך את הדברים הללו – הגשתי הצעת חוק שבעצם מקימה מוסכים מורשים שיכולים לבצע שינויים ושיפורים ברכב באישור משרד התחבורה. המוסכים הללו, הסדנאות הללו, יבצעו את העבודות וייקחו עליהן גם אחריות. הם ייתנו היתרים לכל הדבר הזה, וזה יקדם אותנו מאוד למצב שיש היום גם בארצות הברית וגם באירופה, שהתחום הזה הרבה יותר מסודר, הרבה יותר פתוח והרבה יותר נגיש לכולם.
אני רוצה להודות – כי חבר הכנסת דוידסון דיבר קודם על משרד התחבורה – אני רוצה להודות לאוזן הקשבת שמצאתי במשרד התחבורה, לפתיחות שגיליתי בדרגים המקצועיים לדבר הזה, לשבת ולדון. וכפי שציינתי, מייד לאחר אישור החוק בקריאה הטרומית אנחנו נשב איתם בשולחן עגול ונגיע כבר לנוסח חוק ותקנות שיביאו הרבה ברכה ומזור לציבור הישראלי שצורך את השירות הזה. תודה רבה.
216 מילים של חנוך דב מלביצקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.