קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, לפני הכול, אני רוצה לנצל את ההזדמנות להשתתף בצער המשפחות, בצער הארגון WCK, World Central Kitchen, שלפי מה שאנחנו מבינים אנחנו פגענו בהם, ממש כתקלה כואבת, חמורה, שלא סתם תתוחקר, וגם הרמטכ"ל יהיה מעורב בתוך התחקיר הזה. אני לא חושב שזה מנחם, אם אני יכול להגיד שאנחנו עשינו טעויות כאלה גם לגבי חיילים שלנו, ולצערי הרב, בכאב גדול, זה קורה באימונים; זה בוודאי קורה בשדה קרב צפוף כל כך. אני רק אזכיר את האירוע של אלון שמריז, זיכרונו לברכה, שהצליח להימלט מהשבי של בני העוולה ונורה על ידי כוחותינו. כיוון שהנושא עדיין עומד ותלוי בבג"ץ, אני מקווה שהדיון בבג"ץ יתייתר, ויש מספיק סיבות להכיר באלון ז"ל כחלל צה"ל.
אני חושב שכל הדברים שנאמרו פה לפניי, בעיקר על ידי חברי כנסת מהמשותפת, שמשווים אסון לאסון – את 7 באוקטובר למה שקורה עכשיו בעזה – אין לזה מקום. אין דמיון, אין שום דבר שדומה בין שני הדברים. לוחמי צה"ל מחרפים את נפשם במלחמה שאין צודקת ממנה, ואין הגדרה קולעת יותר למלחמת אין-ברירה. גם אם קורות שם תקלות וגם אם נהרגים אנשים בלתי מעורבים, כולל נשים וילדים, זה כואב גם לחיילי צה"ל. אנחנו לא רוצים שזה יקרה, אבל אופי המלחמה הזו, כשהאויב המתועב הזה בוחר למקם את עצמו בתוך שכונות, בין ילדים, בתוך בתי חולים, כמו שראינו השבוע, ולהפוך אותם למוצבים שלו – כשאתה צריך להשמיד רוע כזה, אז נהרגים גם אנשים שאתה לא רוצה שייהרגו. אני אומר עוד פעם, ליבי עם עובדי הארגון החשוב הזה, WCK, ובאמת כל מי שמתנדבים לארגון כזה ודומיו הם בדרך כלל אנשים מהטובים שישנם בעולם, ולכן הלב כואב יותר.
אני חושב שמי ששמע היום גם בוועדת החוץ והביטחון וגם בוועדה למעמד האישה את העדויות, את הדוח של התנועות לסיוע לנפגעות תקיפה מינית – סמרו שערותינו מהתיאורים. אני לא רוצה לחזור עליהם כאן, אבל מההבנה ומהידיעה, כמו גם ממה שעולה מהחומרים שנתפסו בשיפא, שהייתה יד מכוונת גם להתעללויות הסדיסטיות, הברוטליות והאכזריות האלה, אני מודה שקשה להבין איך העולם עוד מנסה לכרוך בין מלחמה צודקת לבין דבר כזה.
אני רוצה להגיד לשר קרעי – אני ככלל לא עושה הכללות. אני חושב שאתה לא יכול לעמוד פה ולהגיד שני דברים – אני אחלק את המשפט לשניים. יכול להיות שאתה צודק באירוע הפרטי שדיברת עליו, אני לא מכיר אותו. אבל להגיד: הממשלה של התנועה האסלאמית – לא אישרתם אף ליכודניק אחד. זה בערך מה שאמרת. בנאום קודם נדמה לי ששמעתי אותך "ביחד ננצח". אני לא מבין מה זה "הממשלה של התנועה האסלאמית", כאילו לא למדת כלום.
והדבר השני שאני רוצה להגיד לך – הייתה לי מנהלת לשכה. אני לא יודע מה העמדות הפוליטיות שלה. אתה יודע מה אני כן יודע? שקיבלתי אותה מהשר אלי כהן מהליכוד. אתה יודע מה אני עוד יודע? שהשר שיקלי מהליכוד בחר אותה אחר כך, והיא עכשיו מנהלת המשרד שלו, אם אני לא טועה. אני לא יודע מה השייכות הפוליטית. אני לא בודק אותה. אני חושב שהמונחים האלה ליכודניק, לא ליכודניק, אתה יודע ואני יודע – לא חושב, יודע – שיש שרים בממשלה, מהליכוד, שתופרים מכרזים לפי פעילי שטח שלהם, ובוחרים בסוף, גם אם המכרז – –
– – גם אם צריך לעקוף מכרז. אני, יש לי שמות.
יש לי שמות – לפי שייכות פוליטית.
אל תעשו לי הצגות. לא כדאי לכם.
הדבר האחרון שאני רוצה לומר, ואני רוצה לסכם בזה את דבריי: אני קורא לשר האוצר – –
– – לתת למערכת הביטחון להזמין את ה-F-35 ואת ה-F-15. אנחנו יודעים שאם יש עכשיו שעת רצון בממשל האמריקאי – ודרך אגב, זה כספים מכספי סיוע, זה דולרים, זה לא תקציב שקלי – אז כדאי לנצל את זה. אנחנו לא יודעים מה יהיה אחרי הבחירות בארצות הברית, מי יהיה נשיא ומי ייתן לנו את האמל"ח החשוב הזה. הדיון הצודק שלו על סדרי עדיפויות שמשולבים בלקחי המלחמה, נכון שייעשה לא על כנפיהם של F-15 ו-F-35, שגם ככה ייקח הרבה זמן עד שאנחנו נראה אותם. תודה, אדוני.
624 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.