תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רק אפתח ואגיד שלא כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה, יש גם מגבלות של האתיקה בעניין. אבל – אחזק מפה את חיילי צה"ל בראש ובראשונה, את עם ישראל המאוחד. אני חוזר ואומר שלא כל דבר אפשר להגיד פה, וגם את מה שאפשר להגיד – אפשר להגיד וצריך לשמור על כבודה של הכנסת. לכן אני אומר, קודם כול לחזק את חיילי צה"ל שנלחמים, ולחזק את עם ישראל שמאוחד על שונאינו. זה אחד.
אבל אני חייב להחזיר את הדיון הזה לפרופורציות שלו – על הצעת החוק הטובה שהעלו חברי הכנסת – אני מזכיר את הרב גפני לפני, כי בעבר גם הוא כנראה הציע אותה, וחבר הכנסת מיכאל ביטון, ואתה בטח מכבד את הרב גפני בעניין. אז הרב גפני וחבר הכנסת מיכאל ביטון, אני רוצה להגיד לכם שהצעת החוק טובה. אבל תשאל, למה אני עולה אם היא כל כך טובה? לפעמים צריך לדעת – אין שום סיבה לתת לבנקים גם את ה-200 שקל האלה, ואתם יודעים את זה. אתם בעצמכם אמרתם. הרי אתה לוקח הלוואה, אתה צריך את הערבות.
גם לא הלוואה. כשאתה אומר להם עד 200 – – –
לא רוצה תחרות. אתה יודע, הבעיה שלהם היא שהם לא מבינים תחרות. אם הם יוכלו לקחת שקל מהאזרח, הם ייקחו גם את השקל הזה מהאזרח. זה הבנקים. זה הבנקים. כשהם יכולים להכניס את היד שלהם לכיס של האזרח, הם לוקחים. ואני אומר לכם שצריך לשנות את זה בוועדה. ואם אתה אומר: תעשה עד 50 שקל – למה עד 200 שקל? תן להם מרחב מחיה מצומצם. לא חסר להם, אף אחד מהם לא יהיה רעב. אף אחד מהם לא יהיה רעב. אגב, זה גם לא הולך למשכורות של הפקידים הקטנים, זה הולך רק לגדולים.
אתה יודע שיש הוראת קבע שחוזרת – אם נגיד תרמת ח"י שקלים, 36 שקלים תרמת וחזרה הוראת הקבע, אתה יודע שאתה עלול לשלם יותר ממה שחזר? למה? לבנק יש כסף ולאותה תרומה אין כסף? זאת לא עוולה? אז הם עושים עוולה ולוקחים עליה עמלה.
אני מסכים, ואני אומר לך שהכותרת של הבנקים – – –
אני אבוא.
הבנקים עושים עוולה, ועל זה הם לוקחים עמלה, וזה צריך להיפסק. ולכן אני אומר שהצעת החוק הזאת טובה. היא צריכה עוד תיקונים בוועדה, וכמובן שאני אתמוך בה. תודה רבה.
370 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.