קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
ואטורי, אני נערכתי לחמש דקות, אז תהיה לי איזו דקה חריגה, בסדר? ממש לא הרבה, בקטנה.
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבת של 7 באוקטובר, כשהגיע הטלפון מהצבא, נועה רובין ואריאל רייך, זוג דתי צעיר לקראת החתונה שלו, עלו מייד על מדים ונסעו. נועה פה וגם נעמה. אריאל, סמ"פ בחטיבה 7, נפל ב-31 באוקטובר לאחר שהוצמד מטען לטנק שלו בעזה. יהי זכרו ברוך. נועה סיפרה לנו רק הבוקר בדיוני הוועדה על הארוס שלה אריאל, זיכרונו לברכה. אלו דבריה שאני מבקשת לומר כאן מעל הבמה במליאה: "במותם ציוו לנו את החיים – ככה כולם אומרים. על איזה חיים מדובר? איך אפשר להמשיך לחיות? ביום שארוסי, האהוב שלי אריאל, נהרג, אני הפסקתי לחיות – אני וכל אותן בנות שהארוס שלהן נהרג. איך יכול להיות שברגע האמת המדינה שלי לא מאחוריי, מסתכלת עליי רק כמספר נוסף? ולמה? כי אין לי טבעת נישואין על האצבע אלא רק טבעת אירוסין, והיא שווה פחות. ורק בגלל שבציר הזמן עוד לא הספקתי להיות אלמנתו של אלא רק ארוסתו של? איך יכול להיות שנותנים לנו להתמודד עם המעמסה הזאת לבד? טיפולים פסיכולוגיים, פסיכיאטריים, איך אפשר להתמודד עם העלות הכלכלית הזו לבד? להתחיל ללמוד. איך מצפים שנצליח לעמוד בכל זה, שנקום שוב על הרגליים בלי התמיכה הכי בסיסית הזאת מהמדינה שלנו, בלי הידיעה שרואים אותנו?"
נועה הוסיפה: "אריאל שלי ואני היינו אמורים להתחתן ביום חמישי הבא. אני הבאתי לכם את כל מה שיש לי. נתתי לכם את אריאל, את כל העולם שלי. אני רק מבקשת שתראו אותי, שתבינו שאני נשארתי פה לבד, ושאני לא יכולה לסחוב את כל זה על כתפיי לבד".
אלה הדברים של נועה, והם ממחישים את החשיבות של החוק הזה יותר מכל דבר אחר. עכשיו זה הזמן שמדינת ישראל אומרת להן: אתן לא לבד, אתן איתנו. אנחנו מאחוריכן, אנחנו לצידכן, אנחנו איתכן. נעטוף אתכן כמו שמצופה, כמו שצריך. החוק הזה מתקן עוול של שנים, ויש בו משום זכות גדולה – להושיט יד לארוסות שאיבדו את היקר להן מכול. אז כן, במסגרת החוק הארוסות יהיו זכאיות לתגמול חודשי, יקבלו את הטיפולים הרגשיים שמגיעים להן ועוד תמיכה שהיא מאוד מאוד חשובה, למשך חמש שנים. זה לא מספיק אבל זו דריסת רגל חשובה.
אני רוצה להגיד המון תודה לחבר הכנסת אופיר כץ, באמת אתה פרלמנטר מצטיין, רק להסתכל וללמוד; לנטע מולכו המדהימה, שעשתה הרבה מאחורי הקלעים; גם לעליזה לביא, שקידמה את החוק הזה בעבר; ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אייכלר – אתה יודע, לפעמים כיף גם לראות דברים שאנחנו מסכימים עליהם ועושים אותם ביחד; ובאמת לצוות הוועדה המאוד-מאוד מסור שלך – ענת מימון המדהימה וכל חברות הצוות; תודה ליועצת שלי ליאור מילוא, יועצת החקיקה, שסייעה. הלוואי שזה יוכל במשהו לסייע לבנות את החיים מחדש. תודה רבה. נעשה ונצליח.
427 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.