קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, ארוסות יקרות – הבטחנו וקיימנו. ב-6 בנובמבר הגעתי לירושלים לנחם את משפחת רייך. אריאל, קצין שריון בגדוד 77 בחטיבה 7, נפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 24 בנופלו. ב-20 בנובמבר הגעתי לירושלים לנחם את משפחת פרנקו. כפיר, מפקד מחלקה בגדוד 52 בחטיבה 401, נפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 22 בנופלו. ב-28 בדצמבר הגעתי לחיפה לנחם את משפחת בוצחק. אושרי, מפקד צוות בסיירת נח"ל, נפל בקרב ברצועת עזה, גם הוא בן 22 בנופלו. בשלושת הניחומים ישבו ארוסותיהן של נופלים: נועה – ארוסתו של אריאל, נעמה – ארוסתו של כפיר ורביד – ארוסתו של אושרי.
אין לתאר את הקושי שעוברת משפחה שכולה. האדמה נקרעת תחת רגליה והחיים נעצרים. מה שהיה הוא לא מה שיהיה לעולם. הבור העצום שנפער לעולם לא יתמלא והקושי תמיד יהיה שם. הארוסות של הנופלים הן חלק ממשפחת השכול. הן איבדו את היקר להן מכול, העתיד שלהן נקרע להן מהידיים והתמוסס מול עיניהן. אמרתן בוועדה שהייתן שקופות עד עכשיו, ואני עומד כאן היום ואומר לכן: אתן כבר לא שקופות יותר, אנחנו עומדים פה ורואים אתכן. אנחנו רואים אתכן, כי מגיעה לכן, מגיעה לכן ההכרה הזו.
מהרגע שהתחלתי לעבוד על הצעת החוק הזאת הבטחתי לעצמי, לכן ולמשפחות, שהיא תעבור. זה לא היה קל, היו משוכות, היו אתגרים, אבל היום הזה סוף-סוף הגיע.
אתמול ישבה אצלי בלשכה משפחתו של אושרי בוצחק, זיכרונו לברכה – אביו, אימו, אחיותיו וגם אחיו, שאני מכיר אותו פה מדיוני הוועדה. למרות שרביד עדיין לא הייתה אשתו של אושרי אלא ארוסתו, היה להם חשוב לעלות לכנסת לפגוש אותי, לבוא מחיפה ולהפציר בי – כמה חשובה להם הצעת החוק הזאת, כמה רביד היא חלק מהם וכמה הם יודעים שזה מה שאושרי היה רוצה.
לכן, אנחנו מעבירים היום את ההצעה החשובה הזאת, כי אלה החיים, אלו הדברים החשובים ואלו החיים עצמם. ההצעה תכלול מעטפת שיקומית וכלכלית רחבה לחמש שנים, הכוללת תגמול חודשי על סך 10,000 שקלים בכל חודש, מימון תואר ראשון, מימון טיפולים רפואיים, מימון ליווי רגשי וטיפולים פסיכולוגיים – וזה יהיה לרשות הארוסות, כפי שאמרת, אדוני היושב-ראש, לעשר שנים. החוק יחול גם על ארוסות נפגעי פעולות איבה, ארוסות שוטרים, סוהרים ואנשי מערכת הביטחון.
אני רוצה להודות. תודה ענקית קודם כול ליושב-ראש הוועדה ישראל אייכלר, על המסירות והשותפות המלאה בהצעת החוק, ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה: בלעדיך זה לא היה עובר. לשר המשפטים יריב לוין – על התמיכה בוועדת השרים; לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'; לשר הביטחון יואב גלנט. אני מודה לחברת הכנסת מירב כהן, שבאמת עשינו את זה ביחד, היינו ביחד בדיונים ותיקנו ושיפצנו עד שהגענו לחוק הנכון, הצודק והראוי הזה, ולחברת הכנסת מיכל וולדיגר. תודה רבה לח"כית לשעבר עליזה לביא, שהעלתה בפניי את הצורך החשוב בחוק הזה, עלתה לפה, לדיונים בוועדה, כדי לתרום ולסייע ולדאוג שהחוק הזה באמת יעבור; למנהלת הוועדה ענת כהן שמואל ולצוות הנהלת הוועדה. תודה גדולה ליועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד ענת מימון, שעבדה במסירות, בחריצות, על ההצעה, גם כשהתקשרנו בשעות פחות מקובלות וגם בסופי שבוע – תודה רבה על הזמינות, זה לא מובן מאליו.
זהו. תודה אחרונה לראש המטה שלי נטע מולכו על התכלול והדחיפה של הנושא קדימה, שיהיה תמיד בראש סדר-היום, בראש סדר העדיפויות, ובזכות זה באמת הגענו ליום הזה.
אנחנו עושים היום היסטוריה, בהחלט היסטוריה – עושים היום צדק גדול, ואתן, הארוסות, שיושבות פה איתנו, אני מקווה שזה ייתן לכן ולו מעט מהנחמה. תודה. אני כמובן מבקש לתמוך בהצעת החוק.
538 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.