קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, מוקד הדיון שלנו: טענות על אלימות, אכיפה בררנית, הפעלת בואש, וכן הלאה וכן הלאה. אני לא יכול שלא לפתוח את התשובה שלי בלי להתייחס לפרסום – הזוי, לדעתי – שאנחנו נחשפים אליו היום, שלפיו היועצת המשפטית לממשלה פנתה לראש אגף חקירות במשטרה, אמרה לו: תאריך את המועד שלך, את הקדנציה שלך במשטרה, כי אני לא רוצה שבן גביר ימנה ראש אח"מ.
אני מקווה מאוד מאוד שהדברים האלה לא נאמרו. אם הם נאמרו, זו רעידת אדמה; אם הם נאמרו, זה סוף הדמוקרטיה; אם הם נאמרו, זה באמת חציית קו אדום. פניתי ליועצת המשפטית לממשלה וביקשתי להבין את הדברים, ביקשתי להבין אם יש אמת בהם, וגם זימנתי את ראש אח"מ יגאל בן שלום לשיחה – ואני מדגיש, מדובר בקצין מקצועי טוב, אבל אני באמת מבקש להבין אם הדברים האלה אכן נאמרו.
עכשיו, לנושא שלנו ולנושא אכיפת החוק. קודם כול, אני רוצה להגיד, חבריי חברי הכנסת – אני מדבר עליך, חבר הכנסת בצלאל, עליך, חבר הכנסת רוט – במשך שנים רבות, אגב – – –
רגע, שנייה, שנייה, אני אדבר אחד-אחד. גם אליך אני אגיע, אל תדאג, ואליד, לא אשכח אותך. אמרת כאן דברים חשובים ואני אתייחס.
אני אדבר על זה, חכה. אבל אני רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת החרדים, אני נאבקתי שנים רבות בתוך עורך דין באלימות נגד הציבור החרדי. אני נאבקתי שנים רבות – אני חושב שאני עורך הדין שהופיע הכי הרבה בבתי משפט, וייצגתי בין היתר הרבה מאוד מהציבור החרדי, ואני בהחלט מסכים לכל מילה: דין קפלן כדין בר-אילן כדין בית שמש כדין כל מקום במדינת ישראל. לא תהיה אפליה. וצריך לומר את זה – – –
היו שאלות שלכם על אלימות, היו שאלות שלהם על בואש ועל טענות לחוסר שוויון. תקראי מה עומד בפנייך לפחות, תהיי קצת יסודית.
בקיצור, אני אומר, אני לא אתן לזה יד. וצריך לומר את האמת, שבשנה האחרונה, במשמרת שלי כשר לביטחון לאומי, השימוש בכלי הזה פחת. תכף נגיע לאלימות באופן כללי – האלימות נגד ציבור חרדי פחתה עד מאוד, ואני גאה להוביל את המדיניות הזאת, וזאת מדיניות וזאת אמירה ברורה וזה מה שמחלחל. אין 100% הצלחות, אבל אלה הדברים.
כשאתייחס לטענות הנוספות, תכף, אני רוצה רק להזכיר לכם שבית המשפט העליון, בהחלטה מיום 10 בינואר 2024, נתן צו שאני אימנע מלתת הוראות קונקרטיות על שימוש בכוח באירוע כזה או אחר, דרכי השימוש בכוח, אמצעים לפיזור הפגנות, תנאים שנוגעים לזמן, למקום, לאופן עריכת האירוע. כל זה בעקבות ציוץ שלי שבו דיברתי על המדיניות שלי שלא לאפשר הפגנות של תומכי חמאס.
תבינו את המטריה. זה מדהים, בתקופת ההתנתקות, שרים לא הפסיקו לתת הוראות קונקרטיות. בתקופות אחרות, השר הקודם, עמר בר לב, לא הפסיק לתת הוראות קונקרטיות – הן קיימות אצלי על השולחן – על כל מיני מהלכים כאלה ואחרים. זה פשוט מדהים. השר בר לב אומר: הנחיתי את המשטרה לעשות בהפגנה מסוימת, ספציפית, x, ולעשות ככה ולעשות אחרת. ולהם היה מותר, זה בסדר, ולבן גביר אסור. מה שלשמאל מותר, אסור לבן גביר.
למרות כל האמור לעיל, עדיין מותר לי להתוות מדיניות – ואני מתווה – ולברר פרטים. עכשיו אני אומר גם לכם, חבר הכנסת שירי וחברת הכנסת לזימי, אני נגד אלימות כלשהי. לא נגד אנשי ימין ולא נגד אנשי שמאל, לא נגד חרדים, לא נגד דתיים, לא נגד חילונים – – –
אני נגד אלימות, וכשמגיעים אליי מקרים, אני מבקש לבחון אותם, ולא משנה איזה מקרה של איזה פעיל – מה הגוון של הפעיל שבפניי. אבל באותה מידה שאני נגד אלימות, אני גם נגד שיימינג. וצריך לומר שעיתון הארץ והרבה גורמים בשמאל, נגיד את האמת, עושים שיימינג לשוטרים שממלאים את תפקידם. אלימות – פסול, אבל שוטר שממלא את תפקידו, יבורך. ואני מברך את חנונה ואת סוויסה – –
– – ואני מברך את ניסו גואטה. אלה שוטרים שעושים את תפקידם, נקודה. לא רוצים לשמוע, לא קרה כלום.
אני לא מגבה אלימות של אף אחד, אבל אני אומר, מי שעשו נגדו שיימינג, ומי שעיתון הארץ כל יום יכתוב עליו כתבות – – –
אני אומר, אני לא אתן שיעשו על שוטרים שיימינג. אם יש טענות על שוטר, יש דרכים מקובלות: אפשר לפנות למח"ש, אפשר לפנות לקצין תלונות ציבור, אפשר לפנות אליי. אפשר לפנות אליי ולהגיד לי: שוטר ספציפי עשה ככה וככה – זה בסדר גמור, אני אברר את הפרטים. אבל אי-אפשר לעשות שיימינג לשוטרים, ואי-אפשר ללכת לעיתון הארץ ולחשוב שכל פעם שעושים איזה כתבה מרוחה בצבע נגד שוטרים, זה ירתיע אותי מלמנות אותם ולקדם אותם. תשכחו מזה.
עכשיו אני אומר בצורה הכי ברורה – איפה ואליד? אתה לא דיברת על העניין של אלימות, דיברת על דבר אחר, על המדיניות שלי לעניין אכיפת החוק בנגב. אמרת, בטיעון שובה לב: אנשים, אין להם איפה ללכת, מה אתם רוצים? תסתכל לי בעיניים, שנינו יודעים שיש להם לאיפה ללכת. יש הסדרה בנגב, יש הרבה מקומות בנגב. ואליד, אני לא אתן שבמשמרת שלי יהיה מערב פרוע בנגב. לא יהיה. לא יהיה.
נו, באמת, בוא איתי וניסע ביחד, בואך לכיוון אילת, דרך דימונה, נעבור לפזורה – עוד בית ועוד בית ועוד בית ועוד בית, 50 בתים לא חוקיים.
במשך הרבה שנים, ואליד, לא אכפו את החוק. לא אכפו את החוק. אצלי זה לא יהיה. אצלי, חוק יהיה חוק. יאכפו את החוק בנגב ויקיימו את החוק בנגב.
ברוך השם, אתה רואה שיש עלייה גדולה. אמרת לי בשבוע שעבר: יש עלייה. אני מודה, אנחנו אוכפים היום פי שניים, פי שלושה ממה שהיה לפני שנה.
זה מחבל. זה מחבל. טוב שהוא קורא ולא עושה דברים אחרים.
אני אומר דבר כזה, ואליד: אתם יודעים מצוין שמדברים איתכם. אתם יודעים מצוין. שיקלי, יש לו משרד שלם שמנסה לדבר ולהסביר ולעשות הסדרה וכו'. מי שרוצה הסדרה, מי שרוצה לדבר, מי שרוצה להידבר – אהלן וסהלן. אבל מי שחושב שכאן המדינה תהיה הפקר – לא יהיה, לא במשמרת שלי.
אני לא אתן להפקרות להיות. נגמרו הימים – – –
ימשיכו להרוס כל עוד יבנו לא חוקי. נקודה.
עכשיו אני אומר, אדוני היושב-ראש, לסיכום הנושא, אני חושב שהסוגיה היא חשובה ואני מודה לכם באמת שהעליתם אותה, כי אני במשטרה לא רוצה שיהיו שוטרים שירביצו ויכו ויפגעו באזרחים סתם. אבל באותה מידה – ואני אומר את זה כי חלק מהשאילתות ששאלו אותי כאן, חלק מהנושאים – היו כאלה שהרביצו לשוטרים, היו כאלה שירקו על שוטרים, שזרקו על שוטרים גדרות ברזל, שתקפו שוטרים.
נאור שירי, נעמה לזימי, אל תיתנו לזה יד. אל תיתנו לזה יד. לא להרביץ לשוטרים, לא במשמרת שלי.
לא במשמרת שלי. לא ירביצו לשוטרים, לא ירביצו לשוטרים, ואני אגן על השוטרים האלה. אני אגן על השוטרים האלה. נקודה.
אני אומר לך, אדוני היושב-ראש – – –
ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, וחבר הכנסת בצלאל, העניין של – – –
אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, וחבר הכנסת בצלאל, אני חושב שבואש זה עונש קולקטיבי, כי אתה פוגע גם באנשים שאסור לפגוע בהם.
עכשיו, בואו נגיד את האמת, באותן הפגנות שאתם מדברים עליהן, היו שם אנשים שהרביצו לשוטרים, וזה חמור מאוד. אבל מצד שני, אני מסכים איתכם שעונש קולקטיבי זה דבר פסול, ולכן זימנתי – לא מפקד תחנה – זימנתי את המפכ"ל לדיון בנושא הזה. אנחנו נעשה דיון בנושא הזה. אני רוצה הסברים והבנות – –
– – כי אני, המדיניות שלי היא שהדין של אחיי החרדים יהיה כדין של כל אחד אחר. לא תהיה אפליה, לא במשמרת שלי.
אין 100% הצלחות. אין 100% הצלחות. יכול להיות שיש שוטרים אלימים. יכול להיות.
אבל כשיש – תפנו אליי. אני מברר, אני בודק, ואני לא אתן יד לאלימות. תודה.
1,197 מילים של איתמר בן גביר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.