קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בנגב – נדחפורים של מינהל מקרקעי ישראל, יחד עם המשטרה, שהשר מתווה את המדיניות שלה בהריסת בתים אצל הבדואים בנגב. הבדואים היום היו תחת מתקפה גם בא-זערורה, גם באום חשרם, וגם באבו תלול שלשום. ומה בסך הכול אנחנו רוצים? אנחנו רוצים שהשר יפסיק לקבע מדיניות של הריסת בתים. צריך לחפש פתרון אחר; לתת אפשרות לאנשים לבנות, לזוגות הצעירים.
אדוני השר, יש דרך אחרת חוץ מהריסה, חוץ מחורבן. אי-אפשר שאתה כל פעם תגיד: אנחנו נהרוס, ואנשים שומעים אותך, והצעירים שומעים אותך. שום דבר לא זז. צריך לחשוב על אלטרנטיבה אחרת, על חלופה אחרת. איך אתה משאיר משפחות ללא קורת גג? אי-אפשר שאתה תנהל את המדיניות שלך בצורה כזאת בנגב. אנחנו לא מקבלים את זה. אנחנו דורשים שגם המשטרה וגם אתה תתייחסו לנגב בצורה אחרת – תתייחסו לאנשים בנגב בכבוד, תיתנו להם פתרונות. אנחנו לא נבחרנו על מנת שאנחנו נגיע לכאן, ולחפש פרופורציות – לא. אנחנו נבחרנו על מנת לשרת את האוכלוסייה שלנו, על מנת שיהיה מרקם חברתי מצוין בנגב, על מנת לשמר מה שהיה. אנחנו לא רוצים שהמדינה תמשיך ותהרוס. צריך לבנות, צריך לתת אופק לאנשים, לאזרחים. הקול שלנו הוא הקול של האנשים בנגב. אנחנו רוצים שהמדינה תפסיק את ההריסות בנגב – בא-זערורה, באל-פורעה, ביר הדאג', בכל מקום. אנחנו רוצים לחיות. אנחנו לא מחפשים לריב עם אף אחד. אבל אנחנו רוצים שגם ראש הממשלה יתערב, וגם שהשר יתערב בנושא הזה. אי-אפשר כל הזמן להרוס, צריך להביא פתרונות לאנשים. תודה.
מכובדי היושב-ראש, השר בן גביר אמר דברים קשים מאוד על החברה הבדואית. הוא לא מקבל את זה שאנשים רוצים לבנות והזוגות הצעירים רוצים לבנות את הבתים שלהם. העסק שלו והתעסוקה שלו כל הזמן בחברה הבדואית, רק להרוס ולשלוח דחפורים וטרקטורים על מנת להרוס את האנשים. אנחנו לא מקבלים את זה. אנחנו דורשים שיהיה פתרון.
הוא לא מבין. אנחנו מדברים איתו כל הזמן בשפה העברית, אבל הוא לא מבין את זה. אולי אני אדבר איתו בערבית. הוא חלק מהבעיה. הוא (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: צריך להבין, הוא לא מבין שהכבוד והאדמה אצל האנשים בנגב ואצל כל ערבי – אף אחד לא יכול לוותר עליהם. לא משנה כמה הוא הרס וכמה הוא הביא להרס, אף אחד לא יוותר על האדמה שלו. אנחנו נישאר איתנים באדמות שלנו על אפו ועל חמתו של בן גביר וכל אלה שאיתו, כל הקבוצה שלו.)
373 מילים של ואליד אלהואשלה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.