עם ישראל, אני עולה לכאן כי אני רוצה להבהיר לטובת ההיסטוריה שאני אצביע היום על הצהרת ראש הממשלה רק בגלל שחלה עליי משמעת קואליציונית. פניתי לראש הממשלה וביקשתי לפטור אותי מההצבעה הזו, ובגלל שאני לא קיבלתי פטור הוסכם שאני אעלה ואומר את הדברים כאן במליאה, ואני עושה את זה כאן על דרך ההתנגדות.
שיהיה כאן ברור, אני חושבת שהצהרת ראש הממשלה כפי שהממשלה החליטה עליה פה אחד היא הצהרה תבוסתנית, ואני אגיד לכם למה: אם ההצהרה הייתה שאנחנו לא נעשה שום צעד חד-צדדי, הייתי מצביעה בפה מלא ובגאווה גמורה. אבל ההצהרה רומזת שיהיה פעם משא ומתן כשיבשילו התנאים, אולי.
ואני חשבתי שבזמן מלחמה, להצהיר את ההצהרה הזו, שאנחנו רומזים שאולי פעם נדבר עם הפלסטינים, זו תבוסתנות. ואני מצפה מראש הממשלה – שהוא לא תבוסתן – לעמוד בזמן מלחמה ולומר לאומות העולם ולשדר לאויבינו שאנחנו לא נדבר איתם, גם לא בעוד מאה שנה.
ואני רוצה להבהיר לך, אדוני ראש הממשלה, ח'אלד משעל, מנהיג חמאס לא פחות ולא יותר, אמר לפני כשלושה שבועות – האדם הזה אומר, הוא לא מתבייש, הוא יודע בדיוק מה הוא אומר – אומר ח'אלד משעל, אדוני ראש הממשלה: אפילו בקרב אלה שיש להם דעה שהם נאלצים לומר אותה בשל אילוצים פוליטיים, הקונסנזוס הפלסטיני בכללותו מדבר על כך שאין לוותר על זכותנו על פלסטין מהנהר לים ומראש הנקרה עד לאילת או למפרץ עקבה. זו זכותנו הפלסטינית. הקיום שלנו מודרני ועתיק יומין, בעוד שהישות הציונית הזמנית פקדה אותנו מאז 48' – חמאס וגורמי הכוח הפלסטינים. תיעדנו את זה במסמך ב-2017. זה האויב שלנו, אדוני ראש הממשלה. אליו אתה צריך לדבר.
שיהיה ברור פה לעם ישראל: הצהרה של ממשלה – על פי סעיף 35 לתקנון, נדמה לי – כשלממשלה יש זכות לפנות לכנסת ולבקש הצהרה, דקלרטיבית, על דרך הצבעה. זו משמעות ההצבעה; אין לה משמעות. יכלו לאפשר לי לא להצביע, כי אין לזה שום משמעות אופרטיבית, זה לא חקיקה. צר לי שאני עומדת כאן ואומרת: "הן עם לבדד יִשכֹּן ובגוים לא יתחַשָב".
המשמעות היא שהערך של עם ישראל הוא בהבנה אמיתית עמוקה שלו, שרק כשהוא יבין את העוצמה שלו, את הייחודיות שלו, את ההכרח והחובה שלו לשמור על עצמו, רק אז אומות העולם יישאו אליו עיניים.
ואני אומרת את זה, אני מפצירה בכל גורם – איפה אתם, חבריי מעוצמה? חבריי מהציונות? חבריי מתוך הליכוד? הממשלה? תקראו את האותיות הקטנות. אנחנו פה – אתם הצבעתם פה אחד על הצהרה שאומרת שיום אחד אתם תדברו עם האויב הזה, עם הפלסטינים, שרוצים בחדלוננו.
אם אפשר עוד 20 שניות. ביקשתי לא להצביע. אני אצביע בשל המשמעת הקואליציונית על ההצהרה הדקלרטיבית הזו, שחשובה לעולם. אני אגיד לכם מה חשוב לעולם: שהעולם ידע מי האויב שלנו; שהעולם ידע שעם ח'אלד משעל ועם חמאס ועם הרשות הפלסטינית ועם פלסטינים שלא גינו את רצח וטבח 7 באוקטובר, לא מדברים – לא היום ולא מחר ולא אף פעם. וכמו שח'אלד משעל אמר – –
– – שמהנהר לים תהיה מדינה אחת והיא פלסטין, אז אני אומרת לכם, מדינה אחת – –
– – ואין בלתה. ארץ ישראל לעם ישראל בשטחי מדינת ישראל. אמן כן יהי רצון.
487 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.