קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, לפני שאגש להתייחס לגוף הצעת החוק, אני רוצה לומר, אדוני, שזאת כבר הצעת החוק השלישית שבה אני עולה היום שהיא הצעת חוק פרטית והממשלה – ועדת שרים לחקיקה – תומכת בה.
כפי שאמרתי, אדוני היושב-ראש, זאת הצעת החוק השלישית שבה אני עולה היום כדי להביע את עמדת הממשלה לתמיכה בהצעה, ויש הצעה רביעית כזאת – חבר הכנסת אלקין, ההצעה שלך גם היא תעלה היום לדיון?
כן, היא גם קיימת. היא הייתה קודמת בסדר-היום והועברה. אז זו תהיה ההצעה, יחד עם ההצעה של חבר הכנסת אלקין, הצעה רביעית.
לא, זה לא העניין. אולי יש בזה משהו, אבל מה שחשוב לי להגיד הוא דבר אחר, אדוני היושב-ראש. תראה, ארבע ההצעות האלה הן כולן הצעות חוק שיש להן נגיעה לתחומי משרדי, וההשפעה שלי היא רבה על היכולת לאשר אותן. אני רואה חשיבות מאוד גדולה בלנסות לסייע לחברי הכנסת – אגב, מכל קצות הבית – לקדם הצעות חוק פרטיות טובות ונכונות.
ואני אומר את הדברים לא באוויר, כי לא כך היה בקדנציה הקודמת. הדבר הזה, לצערי, הוא לא דבר מובן מאליו. אני רוצה להזכיר למי שיושבים בספסלים כאן, מי מכם שהיה כאן בקדנציה הקודמת – אני יכול להגיד, אדוני היושב-ראש, שאם אני הייתי נוהג כפי שנהגו בי באופן אישי, אף הצעת חוק פרטית פה לא הייתה עוברת, כי לא אישרו אפילו אחת בקדנציה הקודמת.
לא, לא, אני אומר לך את האמת, בקדנציה הקודמת לא אישרו לי אף הצעת חוק. אתה יודע, אני אתן לך דוגמה, חבר הכנסת נאור שירי, כדי שתבין שאני לא מדבר באוויר.
ואני אומר לך בצורה ברורה, רק בשבוע שעבר עבר פה חוק של חברת הכנסת אלהרר מהסיעה שלך; היום עבר חוק, אומנם מוצמד, של חברת הכנסת ביטון. אבל החוק של חברת הכנסת אלהרר – – –
לא, החוק של חברת הכנסת אלהרר לא הוצמד, למיטב זיכרוני.
וזאת רק דוגמה; יש לא מעט. אמרתי לך, מספיקה דוגמה אחת כדי שזו תהיה אחת יותר מכל הקדנציה הקודמת. אגב, עבר החוק של חבר הכנסת פורר – – –
עבר החוק של חבר הכנסת פורר על הכחשת הטבח, גם הצעת חוק – –
– – שעברה כאן ביוזמה של האופוזיציה, ואני יכול לתת הרבה דוגמאות. יש, באמת – אם תרצה, אני אאסוף לך, יש רשימה ארוכה. מה שבטוח, מספיקה דוגמה אחת כדי שזה יהיה יותר ממה שעבר לי בכל הקדנציה הקודמת. ואני באמת עושה מאמץ גדול להתייחס לדברים.
לא נכון. אני אראה לך סטטיסטית. מה לעשות? בוא נבדוק.
בוא נבדוק. אני אומר לך. אני אפילו אתן לכם דוגמה.
הייתה הצעת חוק שיזם בשעתו חבר הכנסת דב חנין בנושא תחבורת אופניים. הצעת החוק הזו הוגשה לבקשתו – בשעתו, הוא צירף אותי להצעת החוק, וגם את חברת הכנסת דאז מרב מיכאלי, שלימים הייתה שרת התחבורה, ואני הגשתי את אותה הצעת החוק. אני יכול להגיד לך שמתוך ההצעה השלמה, שעל כולה חברת הכנסת מיכאלי הייתה חתומה, שהייתה יוזמה מקורית של חבר הכנסת דב חנין בכלל – בגלל שאני הגשתי אותה, לא אישרו. ניהלתי משא ומתן שלם, כי לא עשיתי את זה בשביל להתריס. בסוף הסכמתי לצמצם את כל ההצעה לסעיף אחד.
וכשצמצמתי את ההצעה לסעיף אחד, גם זה לא הועיל. בסוף, אגב, ההצעה עברה בקריאה טרומית על הראש של הממשלה באחד מימי רביעי, כשהייתה פה התפרקות של הקואליציה והצלחנו להעביר פה הצעות. לכן אני אומר את זה, כי אני חושב שכך צריך לנהוג.
לא כל הצעת חוק אפשר להעביר. יש באמת דברים שהם במחלוקת, דברים שהממשלה מתנגדת להם. לפעמים יש דברים שגם לא מתאימים להובלה בהצעת חוק פרטית. אבל אני יכול להגיד שהמדיניות שלי, ואמרתי אותה מההתחלה, היא שאני לא אנהג בכם כפי שנהגו בי. ואני חושב שעד עכשיו הדבר הזה גם הביא תוצאות טובות, כי הוא מביא הצעות חוק טובות ונכונות.
כך גם הדוגמה של הצעת החוק הזו של חבר הכנסת צבי סוכות וההצעה המוצמדת של חברת הכנסת אלמוג כהן, שעוסקות בנושא שהוא בליבת המאמץ שנעשה להילחם בפשיעה בכלל ובפשיעה המאורגנת בפרט, והוא המאבק בסחר בנשק. העבירות האלה מהוות סכנה עצומה לשלום הציבור וביטחונו. הן בעלות פוטנציאל ממשי לגרימת מוות. לצערי, אנחנו רואים אירועים כאלה כל הזמן. הזמינות הגבוהה של נשק בלתי חוקי גם מגבירה את הסיכון שייעשה בו בסופו של עניין שימוש לצורכי טרור, וזה לצד עבירות פליליות חמורות של רצח, הריגה, תקיפה ודברים אחרים. אני חושב שלמצב הזה יש גם השלכה ישירה על הביטחון האישי של כלל האזרחים ושל כלל הציבור. אין ספק שיש צורך לטפל בנושא הזה בחומרה רבה, והוא אכן נמצא בראש סדרי העדיפויות גם מבחינת אכיפה וגם מבחינת ענישה.
אני חושב שדברי ההסבר להצעת החוק, שמפנים לדוח מבקר המדינה – אני חושב שהדברים שנאמרו שם אומרים הכול: "התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים" – דוח מ-2018, והדוח הזה מצביע על קושי בביסוס תשתית ראייתית בנוגע לעבירות נשק. זה נובע מהרבה סיבות, החל מסירוב של עדים לשתף פעולה עם המשטרה, העלמת ראיות, הקושי לקשור בין נשק שנמצא במקום מסוים לבין אדם מסוים – בן אדם טוען: נכון, הדירה שלי, אבל לא ידעתי שהנשק שם; היו אנשים שבאו וביקרו אותי, אולי הם השאירו שם את הנשק; הדירה הושכרה על ידי למישהו אחר – רשימה שלמה של תירוצים וכו' שמקשים על העניין הזה. ולכן מגיעים המציעים – ובצדק, אני חושב – ומציעים לקבוע חזקה – אגב, חזקה ניתנת לסתירה, כי לפעמים באמת זו אמת, לא בהכרח העובדה שזה נמצא בחצרותיו של מישהו מוכיחה באופן ודאי שזה שלו. אבל אני חושב שהדבר הזה מצדיק את היפוך נטל הראיה וקביעת חזקה הניתנת לסתירה, שתאפשר אכיפה אפקטיבית ותיתן מענה לקושי בהשגת ראיות ולהשקעת המשאבים העצומים שגם נדרשים לשם ההוכחה – דבר שהרבה פעמים בא על חשבון היכולת לטפל בהרבה מאוד דברים אחרים.
כיום העונש על החזקת נשק עומד על שבע שנות מאסר – נשק בלתי חוקי, כמובן; נשיאה, הובלה או רכישת נשק בלתי חוקי – עומד על עשר שנות מאסר; ייצור, יצוא, יבוא או סחר בנשק – על 15 שנות מאסר. ההצעה הזו, שתכליתה לקבוע שמי שמחזיק בשני כלי נשק או יותר ללא רשות ייחשב כסוחר בכלי נשק אלא אם כן יוכיח אחרת – קרי, חזקה ניתנת לסתירה – היא בעיניי, בעיקרון, דבר נכון.
יש כאן הרבה שאלות שצריך לברר, למשל השאלה אם שני כלי נשק זה מספיק בהכרח, אם צריך גם התייחסות לסוג כלי הנשק. הרי אנחנו לא מחפשים עכשיו להתנכל לאספנים של כלי נשק או דברים מהסוג הזה. בדברים האלה יהיה צריך לטפל, ולטפל לעומק, בדיוני הוועדה. אבל אני חושב שהרעיון בכללותו הוא רעיון נכון, המסר הוא נכון, והוא בהחלט תומך במאמץ החשוב של מאבק בנשק הבלתי-חוקי.
לאור האמור, הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף להמשך קידומה בהסכמת משרדי המשפטים והביטחון הלאומי. תודה.
1,064 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.