קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשאול אתכם שאלה: מה אתם רוצים לעשות בעזה? מה הממשלה הזאת, מה ראש הממשלה, מה הקבינט המצומצם, הקבינט המורחב, מה אתם רוצים לעשות שם? כי ההגדרות הגדולות האלה של מיטוט שלטון החמאס והחזרת החטופים כנראה לא הולכות ביחד. זה יהיה או החזרת החטופים, ללכת על עסקה ולשלם את המחיר, או כל החלטה אחרת, שאתם מפחדים להגיד בקול רם. אבל אני לא חושב שתהיה החלטה אחרת.
ובינתיים, בזמן שאתם מתברברים עם עצמכם, יש לנו חיילים שנמצאים בשטח, חיילים שעובדים כמו יו-יו: הם מגיעים לשטח אחד, כובשים אותו, מנקים אותו, יוצאים ממנו – ואז חוזרים מחבלים לאותו שטח. חיילים שאומרים להם: אנחנו עושים רגע הפסקה בשביל להכניס סיוע הומניטרי.
אז יש לי רעיון בשביל ממשלת ישראל: אולי במקום לתת לחמאס את הסיוע ההומניטרי תחלקו אותו בעצמכם? אתם רוצים להזיז אזרחים מהצד הצפוני לצד אחר? אז תיתנו את הסיוע ההומניטרי בצד האחר. אנחנו עדיין נעמוד בדיני המלחמה, אנחנו עדיין נעמוד במשפט הבין-לאומי, אבל לא נסכן חיילים. לא נתנהל בצורה החובבנית הזו. אתם מחויבים לכל מיני הסכמים? אני מבין את ההסכמים, אני גם מבין למה אנחנו עושים את ההסכמים, ואני מכבד אותם, אבל תעשו את זה בצורה חכמה שלא תפגע בחיילים.
אי-אפשר מצד אחד לשלוח חיילים להסתער על מבנים, ומהצד השני להאכיל את האויב. זה לא עובד ביחד. עד שלא נפנים שזה לא עובד ביחד, חיילים ייפגעו. אי-אפשר לעשות את זה. אנחנו צריכים להסתכל על כל התמונה בראייה הרבה יותר רחבה; בראייה של הפועלים הפלסטינים; בראייה הגדולה יותר של אתוס פלסטיני אמיתי, שאנחנו מפספסים אותו פה. אנחנו כאילו מתעלמים, אנחנו מסתכלים על כל גזרה בנפרד, ומתעלמים מזה שיש פה עכשיו דבר גדול יותר שמפעיל את כל הארגונים האלה.
הגיע הזמן שנטפל בבעיה מהשורש: נטפל בחינוך הפלסטיני, שמגיל אפס מלמדים אותם לשנוא את היהודים; שבכל בית שנכנסים, כל בית שני שנכנסים, יש השתייכות לחמאס; שבסקרים יש מעל 80% תמיכה בחמאס אחרי 7 באוקטובר. אם אנחנו לא נטפל בבעיה הזאת מהשורש, אז 7 באוקטובר יחזור שוב למדינת ישראל. זו ההחלטה היחידה שצריך לקבל.
צריך להגיד לצבא מה רוצים ביום שאחרי, כי אם לא יודעים מה רוצים לעשות ביום שאחרי, לא יודעים לעשות מה לעשות בהווה. הם לא יודעים מה אתם רוצים מהם. הלוחמים שלנו, החיילים שלנו, מדברים איתנו ואומרים: תגידו לנו מה לעשות, אנחנו יודעים לעשות את זה. אבל ההתחמקות מלהגיד להם מה רוצים לעשות ביום שאחרי, מסכנת אותם היום.
388 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.