קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לפני חודש עליתי לדוכן זה ודיברתי על צעירה מהנגב שנעצרה והובאה להארכת מעצר פעם אחר פעם על זה שהיא שיתפה סטטוס של צעיר יהודי שדיבר על הכאב של הילדים בעזה. מההתחלה אמרנו שלמעצרים האלה אין שום מקום במדינה דמוקרטית, כי לכל הדעות, כל האמירות וכל הסטטוסים והפוסטים שנכתבו הם במסגרת חופש הביטוי. היום אנחנו מופתעים שאותה צעירה, יחד עם אחרות, נמצאת ברשימת החטופים או המשוחררים משני הצדדים.
כבוד היושבת ראש, 53 ימים יוסף זיאדנה, עאישה זיאדנה, בילאל זיאדנה, חמזה זיאדנה, סאמר אל-טלאלקה ופרחאן אלקאדי, אזרחים ערבים בדואים, נמצאים בשבי של עזה. מאז, עשרות אזרחים ישראלים כן השתחררו וכן היו קריטריונים וקטגוריות לגבי שחרורים. ולכל הדעות, עוד פעם, גם עאישה זיאדנה היא חלק מהקריטריונים שנקבעו לשחרור נשים וילדים. אנחנו בחד"ש-תע"ל מהיום הראשון של המלחמה אמרנו שנשים וילדים צריכים להיות מוחלפים בחילופים מהרגע הראשון, אין מקום לילדים ולנשים בשבי. וכבר 53 ימים עאישה זיאדנה לא נמצאת שם. היום בדיון בוועדת הפנים, דיון אחר, על מיגון לגבי החברה הבדואית בנגב, אמרתי שבכל הוויכוח על ההפיכה המשטרית דיברו על ישראל הראשונה, ישראל השנייה, אבל יש ישראל השקופה במדינת הנגב. וגם עאישה והקהילה שלה והחברה שלה – אף אחד לא רואה אותן היום במיגון, וכנראה שגם ראש הממשלה ומינהלת תיאום שחרור החטופים לא רואה אותה ואת החברים שלה.
לכן אני קורא מכאן, שמיידית בסדר העדיפויות ולפי כל הקריטריונים שנקבעו, עאישה אל-זיאדנה ובני משפחתה סאמר אל-טלאלקה ופרחאן אלקאדי – שיחזרו מיידית לבתים שלהם.
231 מילים של יוסף עטאונה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.