כבוד היושבת-ראש, כבוד השרים, חברי כנסת נכבדים, הגעתי עכשיו מניחום אבלים בעתניאל אצל משפחת מרק, שאיבדה בן משפחה רביעי במספר. ישבתי עם אחת האחיות, ישבתי עם האימא. זה פשוט לצבוט – לא להאמין שיש לנו כאלה משפחות מדהימות שמאבדות את היקרים להן מכול, ולמרות הכול ועל אף הכאב העצום והבלתי-נתפס שהן יישאו לעד ולנצח-נצחים, הן עדיין מסוגלות לראות את טובת הכלל ואת המטרה הכל-כך חשובה, להמשיך ולהילחם. אומרת לי אורית: בעלי עכשיו נמצא איתי בשבעה, אבל מייד בתום השבעה הוא חוזר לקרב, הוא חוזר למלחמה, כאילו לא ישבנו שבעה. זה באמת מעורר, מעורר השראה.
לפני שנסעתי, הייתי גם בהלוויה של נערן חיים אשחר, באמת חייל מדהים שכולכם בוודאי שמעתם שתרם ממש לפני זמן מועט כליה אחת למען אדם שהוא לא הכיר, נאבק כדי שיגייסו אותו למילואים. לא רצו, והוא נאבק שוב ושוב. הוא נפטר היום, לאחר ששבוע שכב במצב אנוש אחרי תאונת אימונים בצפון. גם שם שמענו את המשפחה, שמענו את החברים. באמת, אשרי העם שככה לו. איך זכינו בעם נפלא כזה.
אני רוצה לברך כאן את חבריי, חבר הכנסת אייכלר וחבר הכנסת אופיר כץ ואת כל יתר חברי ועדת הרווחה על תיקון חוק כל כך חשוב, חוק משפחות חטופים ונעדרים, שזה בעצם פתרון לסוג של לקונה שהייתה בחוק. לא היה להם שום מעמד, וכאן בא החוק לתקן. כי לא נוכל להחזיר להם כרגע את החטופים. אני מקווה מאוד שנחזיר את כולם הביתה בשלום, את כל הבנים והבנות שלנו הנעדרים והחטופים, אבל עד אז בהחלט יש לתת להם את המענק, ואני שמחה מאוד שהחוק הזה עבר, לתת להם קצת, קמעה. וזה לא רק הכסף, זה לא רק המענקים, זה בעיקר להגיד: אנחנו, המדינה, אנחנו כאן איתכם. כן, לצערנו הרב, אנחנו המדינה שגרמה לדבר הזה ולא עמדה שם מספיק על המשמר, ועכשיו היא חייבת, חייבת לעמוד ולתמוך ולסייע למשפחות היקרות הללו ובכלל לכל אזרחי מדינת ישראל. ואני מקווה, בעזרת השם, שנצא מחוזקים הרבה יותר ונצמח מהשבר הענק הזה. כולנו ביחד מאוחדים למען ניצחון גם בדרום, גם בצפון ובכל מקום שהוא. תודה.
320 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.