הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שרים, חברות וחברי הכנסת, טוב, אני אתחיל דווקא באחרון הדוברים, חבר הכנסת סער. את ההזדמנות השלישית לגנות את הפגיעה בבריאותם של אזרחי ישראל ובשירותי הרפואה שמגיעים להם פספסת, אז עדיין לא מאוחר אם אתה רוצה עכשיו. אני אפילו אוכל לאפשר לך את זה בקריאת ביניים. ואתה יודע, אחד מחמשת המ"מים של ז'בוטינסקי היה מרפא, אז ציפיתי ממך, כמי שנוהג לאחרונה לשאת לשווא את שמן של תנועת החרות ושל התנועה הרוויזיוניסטית, שאולי לפחות למרפא אתה תדאג, אבל לצערי זה לא קורה.

תכף נגיע למפלגת העבודה, תאמין לי. נגיע למפלגת העבודה, מבטיח לך. חבר הכנסת סער, עדיין תהיינה לך, אני מקווה, הזדמנויות לעשות זאת. חבל שאתה בוחר לא לצאת להגנתם של רבים, כולל חברת הכנסת אפרת רייטן מרום: לא קרה כלום, מבטלים כמה תורים, לא נורא. איזה זלזול באזרחים. איזה זלזול בציבור. איזה זלזול באוכלוסיות הכי מוחלשות. איזה זלזול באנשים שזקוקים לבדיקות כי כואב להם, כי הם סובלים, כי הם צריכים טיפול, לפעמים גם מחכים לו זמן רב. על כבוד האדם אתם מדברים כל כך הרבה? נו, באמת. אבל אני חייב להגיד לך – – –

מה אתה אומר, חברת הכנסת שטרן? וזאת המדינה, זאת הדמוקרטיה שלך?

שכמה רופאים ישביתו את המערכת ואנחנו נחליט בכנסת לפי התכתיבים שלהם. הבנתי – – –

אז אני אגיד לך משהו, אנחנו נרפא גם את מערכת המשפט.

עכשיו אני חייב לומר לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום כמה דברים על מה שאמרת ודבר אחד על הצעת החוק.

כן, דבר אחד שמספיק, אני חושב שהוא מספיק. הדבר הזה הוא כל כך גדול ומשמעותי שהוא מספיק, רק אני מקווה שאני אגיע אליו, אם לא – – –

לא, דווקא לא זה מה שהתכוונתי. דווקא לא. הינה, אתה רואה, הפתעה, חבר הכנסת קריב. דווקא לא.

אני בכל זאת רוצה לומר כמה דברים. את יודעת, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, באמת אני מודה, ממך יש לי ציפיות אחרות. הנאום שלך היה באמת תערובת שלמה גם של דברים – ואני אגיד את זה בצורה מאוד עדינה – לא נכונים, משמיצים, וגם, לצערי הרב, מתנשאים בחלק מהדברים, ואני אסביר גם למה. ראשית, מה זה היה הניסיון המביש הזה לומר שאמרתי כאן כאילו שההסתדרות הרפואית היא כמו ארגון פשע? הרי מה שאני אמרתי היה מה היינו אומרים לו היינו מקדמים כאן חוק שנועד להילחם במשפחות פשע, וארגון פשיעה היה מוציא הודעה כפי שפרסמה – –

רגע, תקשיבי עד הסוף. – – כפי שפרסמה ההסתדרות הרפואית. הרי היינו מזדעזעים איך ארגון פשיעה – –

רגע, תקשיבי טוב. – – מאיים על הכנסת. והוספתי ואמרתי באותו משפט, על מנת שלא תהיינה אי-הבנות, כמובן, שאני לא משווה ואין שום קשר. רק השאלה, חברת הכנסת רייטן מרום – הרי אם ארגון פשיעה היה מאיים על חברי הכנסת באשר לדרך הצבעתם, כולנו היינו מזדעזעים.

אני לא משווה, להפך, אני אומר אין – אבל, אמרת, חברת הכנסת רייטן מרום – – –

טוב, אדוני, אי-אפשר. כן. זאת הדוגמה. תביני, אבל תביני כמה הדברים – אולי תקשיבי, אז תביני: אם ארגון פשיעה היה מאיים כאן על חברי כנסת – הרי אנחנו רוצים שבבניין הזה חברי כנסת יצביעו לפי צו מצפונם ועל פי מה שהציבור שלח אותם לעשות. אם ארגון פשיעה יאיים עליהם לא לתמוך בחוק, וחברי כנסת יחששו לשלומם, לבריאותם, אני לא יודע למה, ויצביעו בניגוד לזה, הרי זה סוף העולם. ואני שואל: האם אנחנו מוכנים לקבל שאיזשהו גורם – הסתדרות רפואית או כל גורם אחר – יאיים על חברי הכנסת? אני חושב שזה דבר שאי-אפשר לקבל אותו. אי-אפשר לקבל אותו.

כמובן, אני חוזר ואומר, ההסתדרות הרפואית היא כמובן לא ארגון פשיעה, ולא דומה לארגון פשיעה, בדיוק כמו שאמרתי – – –

לא, הדברים שלי היו ברורים לגמרי, היושב-ראש, לא מצריכים הסבר.

לא לא לא. אדוני היושב-ראש, לא לסלף. אני מבקש שדבריי לא יסולפו, כי אמרתי דבר מאוד מאוד ברור. אמרתי: בדמוקרטיה לא מאיימים על חברי הכנסת כדי שיצביעו בניגוד לעמדתם, ואם היה עושה את זה ארגון פשיעה, כולנו היינו מזעזעים. לא אלה יכולים ולא אחרים, זה הכול.

עכשיו, אמרת, חברת הכנסת רייטן – – –

טוב, היושב-ראש, זה לא דו-שיח.

אני יכול לפנות כמה שאני רוצה.

היא דיברה אליי כל הנאום שלה, לא ראיתי שאני כל משפט הפרעתי.

חברת הכנסת רייטן מרום, את אמרת: מאיפה לקחתם את – אגב, הטרמינולוגיה השקרית שאתם משתמשים: לא הפיכה, ולא משטרית, ולא מהפכה; זו בסך הכול רפורמה חשובה במערכת המשפט, שצריך היה לעשות אותה לפני שנים. "לקחתם מהונגריה" – מה את אומרת, חברת הכנסת רייטן מרום? 24 שנים אני נאבק על הדבר הזה. 24 שנה.

ובמסגרת הזו, 14 שנה בבניין הזה, עם הצעות חוק שהגשתי, ונאומים שנאמתי, החל מנאום הבכורה שלי מעל הדוכן הזה. אז אל תספרי לי שלקחנו את זה מכל מיני מקומות, ואל תעשי השוואות – שהן כמובן מופרכות לחלוטין, ושנעשות בגלל שאין שום דבר אמיתי להגיד על התוכן של הדברים שאנחנו עושים.

אחר כך, חברת הכנסת רייטן מרום, עברת לדבר באמת בהתנשאות על הציבור שיש לי זכות ענקית, יחד עם חבריי, לייצג אותו, כאילו מדובר באיזו חבורה, אוסף של כמה מיליוני נבערים מדעת שאנחנו מספרים להם סיפורים והם בולעים אותם. איך אומרים? הציבור שלך, שם כולם אנשים כל כך אינטליגנטים. כל מתנגדי הרפורמה, איך אומרים? הם מכירים אותה על בורייה, ואימצו את עמדתם לבד. רק לפני, לא יודע, חצי שעה? הקראתי כאן את הריאיון המביש עם סגן יושב-ראש ההסתדרות הרפואית, שאין לו בכלל מושג מה זו עילת הסבירות ומה מצומצם בה, במה אנחנו דנים ומה החוק בכלל, שהוא מרשה לעצמו להשבית את שירותי הבריאות.

אז תפסיקי להתנשא עלינו, בגלל שהציבור שלנו מבין מצוין, ויודע טוב מאוד למה הוא תומך ברפורמה; למה זכויותיו קופחו במשך שנים; למה ציבורים שלמים – מערכת המשפט הייתה נעולה בפניהם; למה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, יש אכיפה בררנית, פוגענית – אגב, זה דבר שעוד נדון בו היום בהמשך היום – שפוגעת בציבורים הכי מוחלשים, שאתם תמיד מדברים גבוהה-גבוהה על כך שתגנו עליהם. על מה את מדברת?

תכבדו. תכבדו. תכבדו.

תכבדו את כל אזרחי ישראל. תכבדו את הציבור שבחר בנו. תכבדו את האנשים שלא מוכנים יותר שיתייחסו אליהם באופן הזה. אנחנו לא נאפשר לכם את זה, זה לא יהיה יותר.

עכשיו אני רוצה להגיד דבר אחד לגוף החוק, ובזה אני אסיים. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, הדבר הכי עצוב – שהחוק הזה מובא על ידי חברת כנסת ממפלגת העבודה. אוי לה למפלגת העבודה המפוארת שזו ההצעה שהיא מביאה, הצעת חוק שבעצם הופכת את המדינה הזאת למדינה דו-לאומית.

למדינה – כי אתה לא הגבלת את זה לשוויון זכויות אישי.

תקרא מה כתוב בהצעת החוק המופקרת הזאת – –

– – שחותרת תחת המשנה של דוד בן-גוריון, תחת היסוד והעיקר, שהמדינה הזו היא קודם כול ולפני הכול – –

– – מדינה יהודית, שיש בה שוויון מלא לכל האזרחים, אבל לא שוויון לאומי.

אבל לא שוויון לאומי. לא זכויות לאומיות.

דוד בן-גוריון הענק – כולנו יודעים, וגם את יודעת, חברת הכנסת רייטן מרום, איזה נאום חריף הוא היה נושא כאן כנגד הצעת החוק הזו וכנגד הדברים שאמרת כאן.