קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-1986 – אדוני היושב-ראש, מה אתה אומר?
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, ב-1986 נסעתי עם אבא שלי להונגריה. עוד היה קומוניזם. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא חזר להונגריה מאז גטו בודפשט, והוא היה מרותק. ביום הראשון של הנסיעה שנינו הרגשנו שאנשים סביבו מתנהגים מוזר, ולקח לנו יממה להבין מה קרה. מה שקרה זה שההונגרים ראו שהולך איש שמן שנראה סמכותי, לבוש בגדים מערביים יקרים, אבל מדבר הונגרית כמו כל ההונגרים, בלי מבטא זר. מאחוריו הולך איש צעיר וחסון שלא מדבר מילה. זה הייתי אני; עוד היה לי שיער שחור ועוד הייתי איש צעיר וחסון. אז כל ההונגרים הגיעו לאותה מסקנה שגויה שהוא כנראה פקיד קומוניסטי בכיר. היות שזאת הייתה מדינה לא דמוקרטית, אז כולם מאוד נבהלו בכל פעם שהוא התחיל לדבר. כשהוא קלט את זה, היות שהוא לא אהב אותם, היה לו איתם חשבון היסטורי, זה שעשע אותו מאוד מאוד להתחיל לחלק הוראות לכל מיני אנשים.
תודה רבה, היושב-ראש. אז הוא התחיל לחלק הוראות לכל מי שהוא ראה. נכנסנו למסעדה מפורסמת, "מטיה שפינצה", אמרו לנו: אין שולחן פנוי. הוא אמר: אז תוציאו מישהו, והם הוציאו מישהו, וישבנו ואכלנו. ואז הלכנו לבית ילדותו, לבית של סבא וסבתא שלו, ברחוב גזה 5. עלינו לדירה והוא דפק בדלת, ופתח איש צעיר את הדלת, ואבא אמר לו: צאו החוצה, בבקשה, והם יצאו. הם לא שאלו למה אדם זר דופק להם בדלת ואומר להם לצאת, והם יצאו, איש ואישה ושני ילדים, ואנחנו נכנסנו לתוך הדירה, והוא הראה לי את הדירה. הוא אמר: זה חדר הילדים, והוא אמר: זה נראה שונה אבל זה כבר לא שונה; זה נראה אותו דבר; אוי, את הכתם הזה אני עשיתי. היינו שם עשר דקות, ואחרי עשר דקות יצאנו והם חזרו פנימה וסגרו את הדלת. ואז הוא הסתובב אלי ואמר לי: אתה רואה? ככה נראים חיים במדינה לא דמוקרטית. הם אפילו לא שאלו אותי למה אני מוציא אותם מהבית שלהם, כי נראיתי להם איש בכיר במדינה לא דמוקרטית. הוא אמר: אתה יודע, בכל הדירה הזאת כבר לא זיהיתי את רוב הדברים. יש דבר אחד שזיהיתי – את הריח, הריח של הפחד.
וזה מה שכולנו נריח אם הממשלה תמשיך עם המהפכה המשפטית שלה. תודה רבה.
346 מילים של יאיר לפיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.