תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המציע, חבר הכנסת קרויזר היקר, הצעת החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי) זוכה כמובן לתמיכת הממשלה. יותר מכך, היא זוכה גם לתמיכת חלק משמעותי מחברי האופוזיציה, ומייד אסביר למה.
קודם לכן אציין שלמעשה הצעת החוק הזו כבר עברה כאן במליאת הכנסת בקריאה טרומית בכנסת הקודמת, בתמיכת רוב עצום של חברי הבית דאז, כולל חברי כנסת מיש עתיד, ממפלגת העבודה ואפילו ממרצ, וכמובן מכל האופוזיציה דאז, למעט הרשימה הערבית המשותפת. היא עברה במליאה בקריאה הראשונה בשלהי כהונתה של הכנסת הקודמת בבליץ החקיקה של הימים האחרונים לכנסת, ואפילו כבר הוחל לגביה דין רציפות, הן בוועדת השרים לחקיקה והן כאן במליאה, בכנס החורף של הכנסת הזו. עתה היא ממתינה לדיוני הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת המיזמים הלאומים בראשות חבר הכנסת אוהד טל. למיטב ידיעתי, הדיון הראשון נקבע ליום רביעי הבא.
אז ברוך בואך, חבר הכנסת קרויזר היקר, כמצטרף נוסף להצעת החוק החשובה והציונית הזו, שבקרוב מאוד תעלה כאן במליאה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. תהיה לך, חבר הכנסת קרויזר, קפיצת הדרך. טוב עשית שבחרת להצטרף – – –
תמיד, תמיד טוב להצטרף לדבר מצווה, ובמיוחד כשמדובר במצוות יישוב הארץ.
התיקון לפקודת האגודות השיתופיות שמוצע כאן, חבריי חברי הכנסת, נועד להרחיב את מספר המשפחות שייקלטו ביישובים בהתיישבות הכפרית באזורי עדיפות לאומית, תוך שהיישובים הקולטים נעזרים במנגנון שמכונה הוועדה הבין-מוסדית – ועדה שתפקידה לוודא שהתושבים שמצטרפים ליישוב יתאימו למרקם החיים הייחודי של אותו יישוב, לצביון הייחודי שלו, ויחזקו את החוסן הקהילתי של כל יישוב ויישוב, בהתאם לסגנונו ולאופיו המיוחד.
את תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות יזם בשנת 2011 חברנו היקר חבר הכנסת דודו רותם, זיכרונו לברכה. זה הזמן להכיר לו טובה על החוק החשוב הזה. עתה, ברבות השנים ועם הזדקנות היישובים, נוצר הצורך להרחיבו ולהתאימו לימינו אנו. התיקון יצר הסדר שמאפשר ליישובים לצמוח ולהתרחב באופן שמסייע ולא פוגע במרקם החברתי שלהם. התיקון הזה עמד כבר במבחן בג"ץ, אבל בשנים האחרונות הוא פשוט לא עומד במבחן המציאות. היישובים גדלו, התושבים מטבע הדברים התבגרו והזדקנו. הגענו למצב שהיום ההסדר הקיים כפי שהוא לא עוזר להם להתפתח אלא הוא מגביל וחונק אותם, ולכן הוא זקוק לעדכון. אותו הסדר חוקי שבתחילה סייע ליישובים לגדול, מטיל עליהם היום סוג של טבעת החנק. את טבעת החנק הזאת מבקש התיקון החדש להסיר כדי לאפשר ליישובים להתחזק ולהתפתח.
הצעת החוק תרחיב את תחולת ההסדר, שכפי שציינתי כבר צלח את מבחן בג"ץ, בכמה היבטים. היא תרחיב אותו ליישובים באזורים נוספים – בעמק עירון, בדרום הר חברון, בחבל עדולם וגם ביהודה ושומרון – והיא תרחיב את היקף בתי האב בכל יישוב עד לגודל של 1,000 מגרשים במקום 400 בתי אב. אומנם במעמד ההצבעה על הקריאה הראשונה נקבע שמספר בתי האב יעמוד בכל יישוב על 700, אבל כבר במהלך הדיון בהחלת דין רציפות בוועדת שרים לחקיקה הודגש שהמספר יגדל ל-1,000 בתי אב. לכן טוב ויפה שגם הצעת החוק שלך, חבר הכנסת קרויזר, שחפץ עכשיו להצטרף להצעת החוק החשובה הזאת, מדברת על 1,000 בתי אב.
אסביר מדוע יש צורך להגדיל את המספר ומדוע המספר שייקבע עתה בחקיקה יהיה 1,000. ראשית, רוב היישובים כבר מילאו את מכסת 400 המשפחות, אולם ברבות השנים אותן 400 משפחות, שחלק ניכר מהן הגיעו ליישובים בשנות השמונים של המאה הקודמת, הזדקנו. כתוצאה מכך היישובים כולם מזדקנים והולכים. גני ילדים נסגרים בזה אחר זה בעשרות מיישובי ההתיישבות הכפרית. חלק ניכר מאוכלוסיית היישובים כבר עברה את גיל הפנסיה, ובקרוב מאוד לא נוכל לדבר עוד על מספר בתי אב אלא על מספר בתי אבות. מציאות זו של הזדקנות היישובים מחייבת את הרחבתם במשפחות צעירות, אולם עדיין קיים צורך קריטי לוודא שהמצטרפים החדשים תואמים את אופיו של היישוב ואת סגנונו, ומכאן הצורך בתיקון החדש הזה.
המספר 1,000 מתכתב עם המציאות התכנונית המתהווה בימים אלה במינהל התכנון, אשר מקדם תוכנית מתאר שמטרתה לאפשר את צמיחתם של היישובים במרחב הכפרי. לפי התוכנית הזאת של מינהל התכנון, יישובים כפריים בגליל ובנגב ובכלל באזורי עדיפות לאומית יוכלו לקלוט עד 3,000 נפש. בהתחשב בנתון שהוזכר קודם, שלפיו 400 בתי האב הקיימים ביישובים אלה עומדים על בין נפש אחת לשלוש נפשות, ובשל גיל התושבים ומצבם המשפחתי, עולה שמספר בתי האב שראוי להגיע אליו עומד על כ-1,000 משפחות.
נעמוד בקצירת האומר על מטרתו של מנגנון הוועדות הבין-מוסדיות, על הרכבן ודרכי עבודתן של הוועדות הללו ועל תוצאות הבדיקות שהן מקיימות בבואן לשלב משפחות נוספות ביישובים הכפריים. ראשית, נדגיש: לא מדובר בוועדות קליטה הנמצאות בשליטת היישובים אלא בוועדות שילוב שליישוב יש בהן נציגות אבל לא בלעדיות, לא רוב ולא שליטה. עצם הצורך לעבור דרך הוועדה הבין-מוסדית נובע מכך שהחיים ביישוב כפרי קטן בפריפריה מושפעים עד מאוד ממרקם החיים של היישוב – אני מתנצלת בפני עליזה, אבל הדברים צריכים להיאמר – ולעיתים ממחישים את האמרה הידועה שלפיה "טוב שכן קרוב מאח רחוק". מציאות החיים הוכיחה שוב ושוב שהמרקם החברתי ביישוב הוא אלמנט מרכזי ואפילו ראשי במוטיבציה של תושביו להמשיך ולהתגורר בו למרות קשיי המרחק ממרכזי האוכלוסייה, הפרנסה והבילוי. את הצורך הזה ממלאות בהצלחה ועדות השילוב הללו.
כפי שציינתי, מנגנון הוועדות הבין-מוסדיות צלח את מבחן בג"ץ, וזאת משום שבחוק עצמו, במבנה הוועדות ובדרכי עבודתן הוטמעו מנגנונים אוסרי אפליה. ואולם, העותרים טענו בבג"ץ שהמנגנונים הם סוג של מכבסת מילים המסתירה את האפליה שתיווצר תוך כדי הפעלתן. לטענה זאת התייחס בזמנו השופט גרוניס, שניסח את דעת הרוב בבג"ץ. הוא אמר פחות או יותר כך: נחיה ונראה. אכן חיינו וראינו – ראינו, ועל כך מצביעים דוחות שנעשו כאן בכנסת וגם בחטיבה להתיישבות. ראינו שלמעשה כ-95% עד 99% מהתושבים שרצו לבוא להתגורר אכן התקבלו. נמצא שהמנגנון אינו מייצר אפליה, אינו מעוול ואינו מכבסת מילים. הוא מנגנון יעיל שמאפשר ליישובים לגדול ולפרוח.
אני רוצה לציין שלא מעט מחברי האופוזיציה דהיום, כמו חברי הקואליציה בממשלה הקודמת, האיצו בי לקדם את החוק החשוב הזה ויצביעו כפי הנראה בעדו, וטוב שכך.
כמה מילים במבט צופה פני חבר הכנסת שיעלה לכאן עוד מעט ויאמר שהחוק הוא חוק גזעני. אומר בקצרה במבט צופה פני אותו חבר כנסת, אומר בקצרה: ציונות אינה גזענות. התיישבות יהודית אינה גזענות. מדינה שאינה מקדמת התיישבות יהודית מועלת בתפקידה כמדינה ציונית.
לכן החוק הזה יזכה לתמיכה ציבורית גדולה מאוד, לתמיכה פרלמנטרית גדולה מאוד, ואני קוראת לכל חברי הכנסת לתמוך גם בהצעת החוק של חבר הכנסת קרויזר. תודה.
974 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.