אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, תארו לכם שכל חלומכם היה לגור ביישוב כפרי אשר בנוי בבנייה אקולוגית מוקפדת המקפידה על אורח חיים שמהותי לכם; שחלק מהקריטריונים הם שכל בית יהיה בנוי רק מחומרים ממוחזרים ובגינת הבית יצמחו ירקות גינה, ואחד מתנאי הסף לגור באותו יישוב הוא שלא יוחזקו מוצרים אלקטרוניים בבית. התאגדתם יחד עם עוד חברים כמוכם הרוצים לחיות בדיוק באותה דרך חיים באחד מהמצפורים בגליל, ויחד הקמתם אגודה שיתופית. בחרתם ועדת קבלה שהקפידה שכל המשפחות אשר רוצות לגור ביישוב יקפידו על הקריטריונים ומצאתם עוד 399 משפחות כמוכם, אשר מתגוררות בשכנות טובה ובדרך חיים שגדלתם.
ואז הגיעה המשפחה ה-401 לגור ביישוב. על פי חוק היא הייתה חייבת, אדוני היושב-ראש, לעבור ועדת קבלה. המשפחה התאהבה במקום הפסטורלי ובתושבים החביבים, והחליטה לבנות את ביתה ביישובכם הנאה. בני הזוג, זוג צעיר, אדריכלית ומהנדס חשמל, שחלמו לממש את הפרקטיקה של לימודיהם בבית חלומותיהם, בנו בית רב-קומות מרשים, עם קונסטרוקציות בטון משולבות בברזל אומנותי, ואבזרו את הבית במוצרי חשמל מתקדמים: טלוויזיה, מזגן, מחשב בכל חדר; בנו חדר כביסה וגיהוץ, ובקומת המרתף בנו חדר קולנוע גדול ומקצועי. באמת בית חלומות מרשים, רק בדיוק אותו הדבר, אבל הפוך מאורח החיים שבחרו לחיות בו תושבי היישוב. החברים הטובים מהלימודים ראו כי טוב והצטרפו אליהם. ואתם, תושבי היישוב, אשר חלמתם לגדול ולגדל את ילדיכם, החלטתם להפסיק לקלוט תושבים חדשים ליישובכם הנאה, והמשכתם להיות יישוב עם 399 משפחות. חלומכם לגדול גווע ונגנז. נאים היו התושבים בעיניכם, אך לא לכך פיללתם כשבניתם את יישובכם.
פחות ציורי מהתיאור, אבל זוהי בדיוק המציאות על פי החוק הקיים כיום, שמאפשר מכסה של עד 400 משפחות שיוכלו להתקבל על פי קריטריונים של ועדת קבלה. כך נמנע מהיישובים לגדול ולצמוח בלי לאבד את המרקם היישובי שאפיין וייחד אותם. את זה בדיוק באה לתקן הצעת החוק שלפניכם, הצעת חוק האגודות השיתופיות.
החל משנות השבעים, המדינה, באמצעות זרועות ההתיישבות שלה, הקצתה קרקעות והקימה שורה של יישובים קהילתיים קטנים. היישובים הללו נועדו להגשים את יעדי הממשלה בדבר ביזור האוכלוסייה וחיזוק הפריפריה, תוך מתן אפשרות ליישובים האלה לקחת אורח חיים קהילתי כפרי המבוסס על לכידות חברתית ותרבותית. בכך סיפקה המדינה חלופות קהילתיות שונות, כל אחת על פי אופייה, לרווחת תושביה. מימוש מטרות אלה חייב, ועודנו מחייב, קיום מנגנון של בדיקת התאמה של מועמדים לקהילות הקולטת אותם טרם קבלתם ליישוב, על פי אורח החיים האופייני לאותה התיישבות.
בשנת 2011 התקבל בכנסת תיקון מס' 8 לפקודות אגודות ההתיישבות, ובו נקבע כלל שהסדיר את ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים. תחילה ביקשה הצעת החוק דאז לקבוע כי יישוב קהילתי ייחשב ליישוב שבו מתקיימת ועדות קבלה. בהליך החקיקה הוחלט בסופו של דבר לקבוע כי יישוב קהילתי יוגדר כיישוב שבו מספר בתי אב אינו עולה על 400, למרות שמספר זה אינו משקף את מרבית היישובים הקהילתיים שהקימה המדינה. בנוסף, חרף המלצת משרד המשפטים, תיקון מס' 8 לא הוחל על כל ההתיישבויות הקהילתיות בפריפריה בישראל אלא רק על הנגב והגליל.
כעת, תשע שנים לאחר שנכנס תיקון ועדות הקבלה לתוקף, נראה כי המציאות מלמדת שיש צורך בתיקון חקיקה שיעדכן את הגדרת היישוב הקהילתי ליישוב המונה 1,000 בתי אב, וגם יחיל אותו על כלל ההתיישבות הקהילתית בפריפריה. כך יתאפשר ליישובים קהילתיים המעוניינים לשמור על אופי ייחודי לגדול, להתרחב ולשגשג תוך שמירה על לכידות חברתית ותרבותית, בלי לפגוע באורח החיים הקהילתי הכפרי המבוסס, תוך שמירה על אינטרס הרצף הטריטוריאלי היישובי, כאינטרס ציוני לאומי וביטחוני. לפיכך, הצעת החוק המונחת בפניכם באה לתקן את הלקונה הקיימת, כי שינוי זה בחוק יחול על כלל היישובים הקהילתיים ויאפשר קליטה דרך ועדות קבלה של עד 1,000 משפחות, בניגוד ל-400 כפי שמאפשר החוק היום.
אני מבקש מכם, חבריי, להצטרף ולהצביע יחד איתי על הצעת חוק חשובה זו, שתאפשר צמיחה גיאוגרפית, ואף תכפיל את מספר המשפחות ותחזק את הנגב, תחזק את הגליל, תחזק את הפריפריה, תוך שמירה ביטחונית טריטוריאלית, ובכך תאפשר ליישובי הספר בפריפריה לגדול ולצמוח. תודה רבה, אדוני.
602 מילים של יצחק קרויזר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.