הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף והוספת תבחינים לרכישת הדירה), התשפ"ג–2023

אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, עולים לבמה המכובדת הזו חברי כנסת רבים וטובים וחרוצים, מציגים את הצעות החוק הפרטיות שלהם ומסבירים לנו עד כמה הצעות החוק הללו מועילות וחשובות לציבור. רבותיי, הצעת החוק שאני מעלה כעת היא לא רק מועילה וחשובה, היא קריטית והכרחית. בעבור זכאי הדיור הציבורי בישראל, שהם אנשים מהמוחלשים ביותר בחברה הישראלית – לצערי הם לא מעטים בכלל ואף רבים הם – אם לא נאריך, למעשה נחדש, את תוקפו של חוק הדיור הציבורי, שפג בפברואר השנה, שאפשר להם לרכוש בהנחה משמעותית מאוד את הדירות שהם מתגוררים בהן זה שנים רבות ואף עשרות שנים, כפי שאמר וציין חברי הטוב מיכאל ביטון, אין לאנשים הללו שום סיכוי בעולם, אדוני היושב-ראש, להיות אי פעם בעלי דירה. פשוט אין סיכוי. עד 1998 לא היה להם סיכוי לרכוש, כשחוק הדיור הציבורי המקורי נחקק, ועל אחת כמה וכמה אין להם שום סיכוי לעשות זאת כיום, לאחר זינוק מטורף של מחירי הדיור בישראל, זינוק של מאות אחוזים בשנים האחרונות, אדוני השר.

מה התוצאה של זה? הנצחה ואף העמקה של הפערים החברתיים. אנחנו גורמים בכך לאותם אנשים לטבוע עוד יותר בעוני הממאיר. עם כל הצניעות, אני יכול להעיד שכבר בזמן אמת התרעתי בפני כל הגורמים הרלוונטיים על החומרה הרבה בפקיעת תוקפו של חוק הדיור הציבורי – מי כמוך יודע, אדוני השר – מייד עם כינונה של הממשלה. ניהלתי על כך דיונים מול שר השיכון, כבוד הרב גולדקנופ, ומול גורמים מקצועיים. למען ההגינות, צריך לומר שאותם גורמים מקצועיים וכבוד השר שמולם פעלתי אכן הביעו חששות מפני החצנות שליליות שיכולות להיות תוצאה של ההארכה המחודשת של החוק. שמעתי ורשמתי ועיבדתי את החששות הללו.

לכן, הצעת החוק שאני מציג כעת בפניכם – –

– – היא תוצר של איזון – איזון בין הצורך לנטרל החצנות שליליות שיכולות לנבוע מחוק של דיור ציבורי בימינו לבין הצורך שכמעט אין עליו עוררין לסייע כלכלית לאנשים הכי מוחלשים בחברה הישראלית ולפעול למען צמצום פערים, לא בדיבורים בעלמא – –

– – אלא הלכה למעשה. אתה יודע, בטעות אני קיבלתי הצמדה. זה אמור להיות חוק שהייתי אמור לקבל עליו עשר דקות, אז אני מקזז.

אני מקצר, אדוני היושב-ראש. משכך, מוצע כאן כי יוארך בשלוש שנים נוספות תוקף האפשרות לרכישת הדירה. מצד שני, על מנת למנוע את תופעת המאכערים שמנצלים באופן ציני את המצוקות של החלשים, תוך כדי שהם מרוויחים על חשבון המדינה, זמן המגורים הנדרש בדירה לא יהיה חמש שנים אלא עשר שנים. יתרה מזו, מי שירכוש את הדירה בהתאם לחוק, לא יוכל למכור אותה במשך עשר שנים מיום הקנייה.

אני מודה לראש הממשלה נתניהו, שמינה אותי בשם סיעת הליכוד להוביל את התיקון באופן מרוכך, כך שיפעל למען החלשים אך ימנע נזקים אפשריים של מאכערים. אני מודה לחברי מיכאל ביטון ולחברתי חברת הכנסת נעמה לזימי מהאופוזיציה – הוכחתם שניתן להיות אופוזיציה עניינית מדי פעם – –

כמובן. – – וכמובן לחברי ינון אזולאי ולחברתי הטובה קטי שטרית, שהנושא זורם בעורקיה עוד הרבה הרבה לפני שהיא חברת כנסת. אלמלא המעורבות שלה, לא יכולנו באמת מאחורי הקלעים למצוא פתרון יצירתי.

זהו אחד החוקים הראשונים – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – שקידמתי מייד עם כינון הממשלה, והדיונים שניהלתי מול משרד השיכון הובילו להסכמה גורפת בוועדת השרים להמשיך בהליכי החקיקה בנדון.

לסיכום, חבריי, אני מבקש מכם כי תתמכו בהצעת החוק הצודקת, שתאפשר עשיית צדק עם אותן אוכלוסיות, שמגיע להן שנעזור להן לצמצם פערים מול האוכלוסיות החזקות יותר תוך כדי שמירה על אינטרס המדינה לסייע רק למי שבאמת זקוק לכך, אבל באמת. תודה רבה.