קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
האמת, הייתם מקילים עלינו אם הייתם מוותרים על יום ראשון ונותנים לנו לנקות, במקום לנקות בשישי-שבת. אבל אוקיי – עליכם, לא נורא. כי יש חוקים מאוד חשובים שלא יכולים לחכות לאחרי הפגרה. אבל אנחנו גם צריכות להתכונן, אדוני, לחג.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, ב-26 באפריל, ה' באייר התשפ"ג, אנחנו נחגוג ביחד את יום עצמאותה ה-75 של מדינת ישראל. אין בי ספק שאחרי ארבעת החודשים האחרונים מדינת ישראל זקוקה לחוקה – בראש ובראשונה, על מנת לייצב את שיטת המשטר שלנו. דווקא עכשיו אנו נמצאים בהזדמנות היסטורית במדינה שלנו שבה אנו יכולים להציב חזון משותף, חוזה ישראלי חדש, המבוסס על הערכים שכולנו שותפים להם, ובהתחייבות כתובה על שמירת זכויות אזרחי מדינת ישראל.
מגילת העצמאות, שעליה אין עוררין, היא ערך יסוד. עליה אמורה להיות בנויה חוקת מדינת ישראל. ככתוב במגילת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות". ראש האופוזיציה, יושב-ראש מפלגתי חבר הכנסת יאיר לפיד, הניח כבר בעבר על שולחן הכנסת את חוק-יסוד: מגילת העצמאות, חוק שצריך להיות בסיס לחוקה שלנו.
אדוני היושב-ראש, המשבר הזה שנפל עלינו יכול להיות גם הזדמנות חדשה עבורנו; הזדמנות שבה החוקה תהיה חוזה ישראלי חדש, חזון משותף חיובי, אופטימי; חוזה בין האזרח לבין השלטון; התחייבות כתובה של המדינה לשמור על זכויות אזרחיה. בכך נוכל לשמור ללא עוררין על מדינת ישראל יהודית, דמוקרטית וליברלית. תודה, אדוני.
257 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.