קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני 20 דקות נאמתי על חשיבות האפשרות להפגין ולמחות – משני הצדדים, לא חשוב מאיזה צד. זאת הדמוקרטיה. הדמוקרטיה, הכלל הראשון בה זה לאפשר לציבור להביע את דעתו באופן לא אלים. מה לעשות, זה כתוב בחוק-יסוד: הממשלה. אף אחד לא רוצה לשנות אותו. ואני ציינתי את ההפגנה בנתניה, חבר הכנסת ביטן, וכמה שזה הולך יפה ויש הרבה אנשים.
קיבלתי טלפון עכשיו, אדוני היושב-ראש, לפני שלוש דקות, מדודו סלמה, שאחראי – שמארגן בנתניה את ההפגנה, והוא פועל מול המשטרה ועושה הכול מסודר. הכול עובד מקסים ויפה. הוא קיבל טלפון ממפקד התחנה, שהודיע לו חד-משמעית שהשבת הוא לא יאשר את המחאה בנתניה. למה? לפי הטענה שלו, כי אתמול היו 200 חבר'ה של בן גביר שעשו בלגן בצומת פולג. התחילו לאיים והייתה שם אלימות. מפקד התחנה מפחד שתהיה אלימות במוצאי שבת. אז במקום לטפל באלימים, במקום לטפל באלה שמאיימים, הוא בא וטוען שבנתניה לא תהיה מחאה.
אז אני רוצה להגיד משהו: יש פה ריח לא טוב בדבר הזה; ריח של החלטה מלמעלה שהיא פוליטית. אני אומר לכם שזה לא יקרה. ההפגנה תהיה על פי חוק בנתניה. אנחנו לא ניתן למשטרה לעצור אותה. למה? בגלל 50 או 100 חברי בן גביר שבאים ומאיימים? יש חוק במדינת ישראל: חוק חופש הבעת הדעה, חוק-יסוד במדינת ישראל. מי שלא מכיר אותו, שיקרא.
משטרת ישראל מחויבת לאשר את ההפגנה בנתניה. היא לא יכולה לעצור אותה.
אין לנו שום כוונה להתקפל. אנחנו נעשה את זה כמו בכל מוצאי שבת – מסודר, מאורגן, מתורבת, בלי אלימות, עם דגלי ישראל.
אנחנו כבר בדרך לבית המשפט. אנחנו לא נוותר. אנחנו נעשה את זה כמו שעשינו בכל שבת. ואני אומר לחבריי, לדודו סלמה, לרון פרי, לשוש הרר, לעומרי – לכל האנשים שזה בדמם ועושים את זה בכל מוצאי שבת – אנחנו נהיה הגב שלכם. אנחנו נילחם ואנחנו נלך לבית משפט כדי שהדבר הזה יקרה. שמע, זאת הזיה. תודה.
299 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.