תודה רבה, אדוני. המראות שמגיעים מתל אביב, מאיילון, הם מראות איומים, ואני אומר לך כקצין - - -
אל תפריע לי, שב. הם מראות איומים, איומים לכל דבר ועניין.
עומד שר הטיקטוק והפיתה - -
- - מול מקרנים בחדר הפיקוד של משטרת ישראל ומוציא את זה החוצה ונותן הוראות. לכן אני אומר לכם, האיש הזה - - -
אני מאוד מרוצה שאני מרגיז אתכם. הייתי מפקד תחנה צעיר כשהאיש הזה היה בן 15 בכניסה לעיר, אנרכיסט - -
- - הוא יחד עם כל מיני חברים שלו מתנועת כ"ך חסמו את הכניסה לירושלים, ובאותה הפגנה כמפקד תחנה הכלתי אותה.
אחרי חצי שעה, כשניסיתי לפנות את אותה כניסה לירושלים, שברו את צלעותיי. הוא עמד שם, ובאותו יום גם נתתי הוראה לעצור אותו.
אין לי בעיה – מפנים או לא מפנים – אדוני גם יודע שגם כשהוא היה שר, ביקש אחר כך שיבואו ויציגו בפניו מה קרה.
אבל לעמוד מול המסכים, אדם שלא ניהל חנות מכולת בחיים שלו, לתת הוראות – נתתי הוראות, הוא מוציא את זה החוצה. רואים אותו עומד מול מסכי המשטרה ונותן הוראות בזמן קיום ההפגנה עצמה. אני אומר לכם, המשטרה הפכה פוליטית יותר מהר משחשבנו. זה שר הטיקטוק, שלא מסוגל לנהל חנות מכולת – מנהל ארגון כל כך חשוב לשמירת הדמוקרטיה.
כל כך מהר המשטרה חזרה להיות משטרה פוליטית. איזו בושה, איזו חרפה.
ככה נראים רחובות ישראל. אני לא מתערב בשאלה אם היה צריך לפנות או לא לפנות; זה נתון לשיקולו של מפקד המשטרה בלבד – לא נתון לשיקולו של השר.
מפקד המשטרה במקום יכול לתת הוראה להכיל את האירוע או לפזר את האירוע, ודאי ובוודאי לא שר שאינו מבין דבר וחצי דבר בעניין הזה.
לכן אני קורא מפה לכנסת ישראל: אדוני מפכ"ל המשטרה, הבוס היחיד שלך הוא החוק במדינת ישראל, לא אף אחד אחר. חובתך להישמע לחוק. אם מדיניות השר היא איננה חוקית, חובתך לא להישמע לה. אתה ארגון עצמאי, אתה אינך יכול לעשות את דברו של השר. המשטרה היא אינה משטרה פוליטית. הפכתם אותה מהר מאוד למשטרה פוליטית. זו בושה.
325 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.