קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אנחנו אוהבים להקשיב. המסעדה האהובה עליי בילדות הייתה בית הפנקייק, אבל בכפר ויתקין, שתדע. בכל ימי ההולדת שלי היו לוקחים אותי לשם. בדרך למשפחה בחיפה היינו עוצרים שם תמיד. זה מקום משפחתי.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני רוצה להסכים עם חברתי חברת הכנסת מירב בן ארי: אנחנו באמת אופוזיציה אחראית, אופוזיציה שיודעת על מה להצביע כשזה נוגע לביטחון המדינה ולטובת אזרחי המדינה ויודעת גם להישאר פה עד הבוקר – ונישאר פה עוד הרבה פעמים עד הבוקר כדי לדעת איך לעכב חקיקה גרועה, מזיקה ולא דמוקרטית של הקואליציה.
אבל – אני רוצה לפרגן גם לקואליציה.
כי אני חושב שבסוף אנחנו כולנו אחים לאותו בית; אני רוצה לפרגן לקואליציה, שבניגוד אלינו כממשלה ידעה לבנות שניים, שלושה וארבעה שרים על כל תפקיד, כדי שגם אחרי לילה ארוך של פיליבסטר המשרדים שלכם לא ייפגעו. אנחנו היינו, אתם יודעים – חשבנו בקטן: אם אני לא הגעתי, אף אחד לא עשה את התפקיד שלי; אם שר האוצר לא הגיע, אף אחד לא עשה את התפקיד שלו; אם שר החינוך נתקע נתקע פה, אף אחד לא עשה את התפקיד שלו.
אבל אתם – אתם חושבים בגדול: יש ארבעה שרי חינוך, שני שרי רווחה – יש מספיק לכולם.
אצלכם אפשר לדעת שהמדינה אומנם לא בידיים טובות, אבל היא בהמון ידיים.
ואני גם רוצה לתת לכם טיפ, כי אני רואה שאתם ערניים ונסערים.
עד שהייתי. אני רוצה לתת לכם גם טיפ: יש לנו לילות ארוכים יחד ואני רואה שנחמד לכם, אבל אני באמת רוצה לומר בקטע חברי, אני רוצה להצביע על בלבול מסוים בקרב בממשלה לגבי איזו יחידה נמצאת איפה, ומי עושה מה. שמתי לב – שומע בפרסה, שומע פה, שמעתי את שר החינוך מספר ארבע קיש מתווכח וטוען שאבי מעוז לא קיבל את היחידות שהוא טוען שהוא קיבל – אני חושב שזמנים כאלה במליאה – אגב, שרת החינוך לשעבר פה, היא מוצלחת מאוד ובטוח תוכל לסייע, לפשר – אני מציע לכולם, זה הזמן לשבת ולהגיד: רגע, איפה שמנו את הסיירת הירוקה? ורגע, מה הוצאנו מהמשרד לשוויון חברתי ולמה העברנו את זה? ושוב, דה-לגיטימציה נמצאת בתפוצות. למה? יש לכם כל כך הרבה זמן לנסות ולייצר איזושהי מפה. אולי אם אפשר היה אפילו לשים פה עזרים, לנסות לסרטט - -
- - איפה לעזאזל פירקתם כל משרד, ולנסות להתחיל להבין מי אחראי למה. אני בטוח שאין לכם מושג. וכשכל זה ייגמר, תשאלו את שרת התעמולה החדשה שלכם, יש לה המון זמן פנוי. יום טוב לכולם.
386 מילים של עידן רול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.