קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שהנושא שלשמו התכנסנו זה נושא משבר הדיור, ואין לי ספק שתשובת הממשלה תהיה שמשבר הדיור לא התחיל בממשלה הזאת וגם לא הסתיים בממשלה הזאת. אבל אני רוצה לשאול אותך, אדוני השר: כשאנחנו באים לדבר על משבר הדיור, אפשר להסתכל על הנושא הזה כמשבר באמת בעייתי, שנמצאת בו כל מדינת ישראל. בסופו של דבר יש ציבורים שלמים שמשבר הדיור לא פסח עליהם אלא ההפך הגמור – משבר הדיור היכה אצלם פי כמה מכל מקום אחר.
אני רוצה לשאול אותך, אדוני השר: במשך חמש שנים שר הפנים הקודם אריה דרעי התעקש שמינהל התכנון יהיה במשרד האוצר, במקומו הטבעי. יחד עם כל גורמי המקצוע – במועצה הארצית, בוותמ"ל כשהיה צריך, מול הרשויות המקומיות – הלכו וניסו לפתור. הביאו פתרון טוב של העיר החרדית החדשה במערב קריית גת. אגב, חשוב לציין, בתקופתו של אריה דרעי, כשהוא היה אחראי למינהל התכנון, מאות אלפי יחידות דיור שווקו, לאו דווקא לציבור חרדי, לכל מי שהיה צריך.
אני שואל אותך, השר אלקין, איך לא רעדה היד שלך, עם שרת הפנים שקד, שבעזרת השם לא תהיה פה, לשנות בהחלטה אחת החלטה שעבדו עליה חמש שנים כל גורמי המקצוע על 45,000 יחידות דיור למגזר החרדי, שבמשך שנים קופח, כי ראשי רשויות לא רצו את הציבור החרדי אצלם; אמרו: זה גורם למתיחות, וערים מעורבות עם הרגישות שלהן, והלכו ופתרו את הבעיה על ידי יצירה של בניית 45,000 יחידות דיור. בשבוע שעבר הייתי בדיון בוותמ"ל וקראתי את הפרוטוקולים של הדיונים במועצה הארצית – כמה דברי הבל נכתבו שם, בלחץ ישיר של משרד השיכון ומשרד הפנים, לומר: אנחנו לא נחליט היום אלא בהמשך לאיזה מגזר זה יהיה שייך.
הרי אתה אדם פיקח, אדוני השר, ואתה יודע שבינוי ותכנון של עיר חרדית שונים במהותם משל עיר לא חרדית. גם על פי התוכנית שלכם, עיר כללית, זה מחושב פחות או יותר ל-3 ילדים פר יחידת דיור; עיר חרדית – 5.6. איך אפשר לדחות את הדברים האלה לאחר זמן? הרי הליקויים בערים המעורבות, של מחסור בגנים, בתי ספר, מקוואות, בתי כנסת – אנחנו רואים את זה בכל עיר שלא תוכננה כעיר חרדית. בעזרת השם, אחת מההחלטות הראשונות של הממשלה הבאה תהיה להחזיר את ההחלטה של אריה דרעי במערב קריית גת לציבור החרדי, כי מגיע לו, כי לא בנו לו, כי תכננו לו עיר פעם ראשונה בצורה מקצועית ואחראית.
גברתי היושבת-ראש, הרבה מדברים לאחרונה, ושומעים את זה מכל קצוות הציבור – קואליציה, גם מהאופוזיציה – על הקמפיין המוצלח של תנועת ש"ס, על הנגיעה האמיתית בכיס של האנשים, במה שבאמת מפריע להם ביום-יום. אין לי ספק שגם את, כחברת כנסת, כפעילה, פוגשת את האנשים שנכנסים לסופר. אתה רואה שהוא מוציא דברים מהעגלה כי אין לו יכולת לממן את זה. חבר הכנסת אקוניס, אתה בוודאי פוגש את האנשים ביום-יום. אנחנו חיים עם האנשים.
אתמול היית בסופר, פגשת את האנשים האלה. כל דבר עלה יותר.
עיסאווי פריג', אני לא מבין למה הוא התנדב לבוא לסנגר על ליברמן. הוא מגיע לפה ומספר לנו על משהו כלל-עולמי. הרי מה שהאזרחים החלשים חטפו מהממשלה האחרונה, לא היה דבר כזה. במקום לעזור להם, הכבידו עליהם במיסים נוספים.
ש"ס, בקמפיין שלה בחודש האחרון, לא עושה קמפיין פוליטי, היא מציבה מראה בפני שר האוצר: זה המצב שאזרחי ישראל נמצאים בו. אלפי ילדים מורעבים הולכים לבית הספר, ותראי מה זה – ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות. במקום להגיד לאריה דרעי שאפו ושאתה תדאג שהאנשים החלשים יקבלו כרטיס מוטען, הממשלה הרעה הזאת רוקנה את ההטענה. אריה דרעי, בממשלה הקודמת לקודמת, הטעין לכל משפחה נזקקת 2,500 שקל – בא ליברמן, ובשנייה אחת מחק את זה. האנשים עוד מסתובבים עם הכרטיס, כי הם מחכים שיטעינו להם אותו. הם חיכו שהממשלה הזאת תיפול, כי ידעו שבממשלה הבאה אריה דרעי ידאג שלא יהיה תקציב בלי מיליארד שקל בתקציב הקואליציוני לאותן משפחות מוחלשות, שיוכלו לקנות אוכל.
מה אומרים אותם אנשים? איפה החכות? הנצחת העוני. לכו תסבירו את זה לאנשים רעבים בפריפריה, שהשבתתם אותם במשרד הפריפריה, שרוקנתם אותו מתוכן, אותו שר חקלאות, שרוקן את משרד הפריפריה. לכו תגידו לאותם אנשים חלשים בקריית שמונה, בירוחם, שהכרטיס הזה מיותר כי נקנה לכם חכות ומשלים על דגים. אין להם במה להאכיל את הילדים שלהם. הם הולכים לסופר עם העגלה וחוזרים עם עגלה ריקה כי אין להם כסף לממן את זה. נכון, גם לחכות צריך לדאוג, וש"ס מתחייבת להקמת רשות למלחמה בעוני ושיתכללו את כל משרדי הממשלה בנושא הזה. כמה ועדות היו כאן במדינה, וכמה תוצאות יצאו משם? כמה יישמו המלצות של ועדות שהמדינה מימנה וקידמה אותן?
אני רוצה להגיד עוד משהו. קודם עלה פה יו"ר ועדת הכספים קושניר ותקף את נתניהו על הבטחה, כביכול, שידאג לחינוך של הילדים או לא ידאג. תתבייש לך. היית חבר בממשלה שעל הצבעה אחת קיבלה פה חברת כנסת 200 מיליון שקלים לכל רשות ערבית שהיו חפצים ביקרה. ליברמן שלך העביר 50 מיליארד שקל לאחים המוסלמים, לכל מיני צרכים שלהם, בצורה כל כך חפוזה, חלקה, עם אפס ביקורת – ציבורית, ודאי.
אתה בא להגיד שנתניהו לא בא לדאוג לילדי ישראל? אתה מדבר על ליבה? ילדי רשת החינוך התורני של ש"ס לומדים ליבה ולא קיבלו את מה שאתם חילקתם לאחרונה. זה הפריע לך? זה הטריד אותך? הלכת לישון טוב בלילה? ילדי רשת החינוך התורנית, קיצצו להם עכשיו. ליברמן שלך, שרצה לשלוח אותנו במריצות למזבלה, במקום שתברח ממנו, לאור המיקום המוצלח שהוא שם אותך ברשימה, אתה עדיין מעז להגן עליו?
אני רוצה לסיים ובדקות שנשארו לי להקריא פוסט באמת חשוב, נצרך, בימי הרחמים והסליחות. הלוואי שכל אחד מאזרחי ישראל, ודאי החברים כאן שעתידים להגיע לאופוזיציה, בעזרת השם, יקרא מה שי גוֹלדָן – באמת עיתונאי מוכשר – – –
גולדן, מערוץ 14. אני רוצה להקריא מה הוא אמר: אני קצת אובססיבי לעניין הזה של שנאת החרדים, כי נמאס לי, אמר גולדן. כחילוני נמאס לי. כיהודי נמאס לי. כישראלי נמאס לי. פשוט נמאס לי מההיטפלות השיטתית והעקבית לקהילה האדירה הזאת, שסך זכויותיה ותרומתה וחשיבותה לסיפור היהודי והישראלי ההיסטורי דרמטי ומשמעותי וגדול בהרבה מסך כל בעיותיה. ונמאס לי, פשוט נמאס לי, שהחרדים הם שק החבטות הלאומי של כל בור ונבער ואטום, אשר משליך עליהם את כל צרות וחוליי המדינה הזאת.
אני רוצה לומר לך, שי, קראתי את כל הפוסט שלך. הזמן שלי פה הוא קצוב, אני לא יכול לקרוא הכול. ממליץ לכל אדם לקרוא דברים שיצאו – באמת דברים שיוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. מגיע לך הרבה שאפו על המילים החשובות באמת שלך.
אבל הדברים שלו, הם נאמרים כלפי כל פוליטיקאי זוטר שמתחיל לגרד את אחוז החסימה, ופתאום נזכר בציבור שקל לחבוט בו, הציבור החרדי. איווט ליברמן, שר אוצר כושל על פי כל הדעות – תראו את הביקורת של החברים שלו בקואליציה, לא שלנו – מצא את הציבור שהכי קל לחבוט בו, את הציבור החרדי. אתה מדבר על המימון של החינוך החרדי? הרי אם החרדים היו רומזים לך, רק רומזים לך שהם מוכנים לעזוב את נתניהו, היית חותם להם על פי שלושה ממה שנתניהו התחייב. מי קונה את השטויות שלך?
מרב מיכאלי, פשוט כלי ריק שבמשך קדנציה שלמה הייתה עסוקה בתמרורות, והייתה עסוקה במזגן של הרכבת, מעולם לא הבינה מה זה פקקים, לא הבינה את משרד התחבורה, לא הבינה מה התפקיד שלה, פתאום נזכרה בשבת. כשהיא מתרסקת בסקרים וכולם מספרים לה שהיא לוקחת על עצמה אחריות של הגוש ומה יהיה עם מרצ – נזכרה פתאום בשבת. ההחלטה שלה לא חוקית, פריצה של הסטטוס קוו. אותו נוכל שעמד כאן ואמר: אני אשמור על הצרכים של הדת במדינת ישראל – קואליציה שלמה הלכה אחריו. איפה פתאום כל השמירה? נעלמה? פתאום ליברמן קורא לנתניהו חלאת המין האנושי. תחשבו לכם שנתניהו היה אומר את זה, אתם יודעים על מי? על העוזר של ליברמן. השמיים היו נופלים פה. אדם אלים, אדם שכל מי שבסביבה שלו יודע כמה כלי ריק הוא, וכשמגיעים לאחוז החסימה פתאום הכול מותר כלפי הציבור הזה.
אני רוצה לומר לך, השרה מיכאלי, שאני חושב שההשתלחות שלכם בציבור החרדי לא תעזור לכם באחוז החסימה. אנחנו בעזרת השם נחזור לממשלה ונתקן את הטעויות שלכם, נתקן את העיוותים שלכם, ובעזרת השם נעשה ונצליח, כי עם ישראל רוצה כאן מדינה יהודית ורוצה מדינה שתדאג לשכבות החלשות.
– – לעוד תקופה שאחר כך ייקח הרבה זמן לצאת ולטפל בתוצאות של זה. תודה רבה.
1,296 מילים של מיכאל מלכיאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.