משבר הדיור

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברות וחברי הכנסת, בכל מה שנגעה ממשלת המעבר – הממשלה היוצאת – ישראל ירדה. בכל מה שעשתה הממשלה היוצאת היא הורידה את ישראל; הלכה והורידה, הלכה והורידה ליגון שאולה. חוץ מדבר אחד, גברתי היושבת-ראש, דבר אחד שבו ישראל לא ירדה, היא עלתה: עליית המחירים, עליית המיסים והעלייה ביוקר המחיה, ובראשן – ואני שואל את עצמי היכן הוא שר הבינוי. הינה, הוא הגיע. יפה. מצוין. השר אלקין, בראשן – זו גם אחריות קולקטיבית וגם אחריות מיניסטריאלית – בראש עליות המחירים יש עלייה של כמעט 18% במחירי הדיור, 17.9%, ליתר דיוק.

כפי שכתב העורך הכלכלי המוערך של ידיעות אחרונות גד ליאור, "מחירי הדירות ממשיכים לעלות לגבהים שלא נראו כאן 12 שנה". הביטוי האהוב עליכם, חברת הכנסת רוזין, עליכם ועל תומכיכם. שום טיעון לא קיים. יש להם "מה עשיתם 12 שנה?" ובכן, אומר גד ליאור בעצמו – לא מתומכי הליכוד המובהקים, למרות שאינני יודע למי הצביע: "עליות לגבהים", כך הוא כתב, "שלא נראו כאן 12 שנה", 12 השנים המפורסמות שלכם. ההתייקרות השנתית היא, כך הוא אומר וכפי שאמרתי, 17.9%.

ובכן, השר אלקין, בכול הורדתם את ישראל: בכבוד הלאומי, בביטחון, ביחסי החוץ – אילו יחסי חוץ? לא יודעים לנהל כלום, יחסי חוץ הם מנהלים – אבל את מחירי הדיור הזנקתם. ומה עשיתם 16 חודשים? מה עשה השר אלקין? מה עשה איווט ליברמן? מה עשה יאיר לפיד, ההוא מ"איפה הכסף", כן? איפה הכסף? הוא בטח לא בידי הציבור. ובכן, עליית מחירים כוללת של 4.5%, ואני מפרט: מים – 6%; מזון – 5.5%; דלק – 7%; חשמל – 12%, וכדי לבלום, הריבית עולה. המשמעות היא שההוצאה השנתית על משכנתה, השר אלקין, עלתה בכ-5,000 שקלים בשנה לבעלי משכנתאות שלקחו מעל מיליון שקלים, שהם הרוב.

ממשלה יציבה בראשותנו, ממשלה שתחליף אתכם, בעזרת השם, בעוד כחודשיים או כחודשיים וחצי, תשנה מן היסוד את חוסר המעש שלכם, קודם כול בהפחתת מיסים. אני מפנה אותך, השר אלקין, לדיון בינינו, בינך לביני, נדמה לי שבחודש יולי 2021, שבו אני אומר: התקציב שאתם תביאו יביא לזינוק ביוקר המחיה, כי עיקרו של התקציב שכל כך התגאיתם בו – התקציב, העברנו תקציב, הינה הישג שלנו, העברנו תקציב, יש יציבות, תהיה ממשלה לארבע שנים, כך פנטזתם, כן? התפרקתם תוך כמה חודשים – ובכן, התקציב הזה התבסס על העלאת מיסים שלא הייתה כדוגמתה בישראל ב-30 השנים האחרונות. אז קודם כול הפחתת מיסים, ביטול מכסים, ביטול אגרות. עשינו את זה בעבר, ייצבנו את הכלכלה, הצלנו את ישראל, ואתם הרסתם הכול במחי יד של 16 חודש. גם זה דבר, גברתי היושבת-ראש, שהוא בשיא בין-לאומי.

עכשיו אנחנו כמובן במצב חירום. ישראל במצב חירום, בעניין הכלכלי ודאי, ובעוד הרבה עניינים. אנחנו עוסקים כעת במשבר הדיור. כדי לייצב את שוק הדיור ואת שוק הנדל"ן, בעצם כדי להוריד את המחירים, נדרשת קודם כול, בראש ובראשונה, גברתי, ממשלה רצינית, ממשלה יציבה, שתקבל החלטות ולא תחכה להחלטות מועצת השורא המגיעות מכפר קאסם. זה בדיוק מה שקרה כאן, כולם יודעים את זה.

בראש ובראשונה – וגם את זה יודע השר אלקין – הגדלת ההיצע. השנה, ב-2022, ככל הנראה ישווקו קרוב ל-70,000 יחידות דיור. זה אסון. ישראל היא מדינה שהגידול השנתי שבה הוא 2% בשנה. אגב, מן המדינות ב-OECD – אני לא מדבר על מדינות אחרות שאינן מפותחות – אנחנו צריכים לקצר. כך נעשה כאשר נקבל מנדט מן הציבור, לא מנדט מקרי, חברת הכנסת רוזין, לא מנדט בגנבה, לא מנדט בגנבת דעת.

עד הרגע הזה לא נאמר שום שקר. אגב, זה חלק מן התעמולה.

התעמולה הזאת של השמאל – כשלא מסוגלים, חבר הכנסת מלכיאלי, לעמוד בנתון, בעובדה, מה הם עושים? מייד משליכים בוץ ביריב. שיטה באמת ידועה של השמאל.

בוודאי שחיכינו. נכון, נכון, נכון, חיכינו להחלטות של מועצת השורא.

אבל חברת הכנסת רוזין, חברת הכנסת רוזין.

באמת, אני הולך – תקשיבי, אני אפתיע, אני הולך להפתיע אותך. יושב כאן אחד מן הסממנים הימניים לכאורה, לכאורה, של הליכוד שאתם התרעתם מפניו עם התכנסה של הכנסת השמונה-עשרה, שבה נבחרתי לחבר כנסת, ובה עשה זאב אלקין את דרכו מקדימה – זכרה לא לברכה, עוד קוניונקטורה פוליטית אומללה בתולדות הפוליטיקה הישראלית – למפלגת הליכוד. והתריעו שהשר אלקין, חבר הכנסת אז, הוא מהסממנים הימנים ביותר, הקיצוניים ביותר, הנתמך על ידי המתנחלים. לא על ידי מתיישבי יהודה ושומרון, כן? והינה הוא – מילא את עם מועצת השורא, מרצ כבר הוציאה את המילה ציונות – – –

לא, לא, זה מה שאמרו היריבים.

השר אלקין, זה מה שאומרים היריבים, לא? זאת לא הדיאלקטיקה שלי. אני מעולם לא השתמשתי בביטוי מתנחלים, אלא מתיישבים ביהודה ושומרון, כמו המתיישבים בתל אביב, בגליל.

בגליל אני יודע. זה גם נכון, אבל ברור לך שחלק מתעמולת השמאל, שלצערי עכשיו אתה חלק ממנה; כל השנים באופן מובהק אתה חלק ממנה, ועכשיו אתה גם במפלגה המכנה את עצמה המחנה הממלכתי, והיא בכלל מפלגת שמאל מובהקת, עם איזנקוט, גברתי היושבת-ראש, שאומר אתמול בגוש עציון – ככה אני קורא היום באחד העיתונים – מהלל את הסכמי אוסלו.

אתה מהלל את הסכמי אוסלו? אתה מחכה למועצת השורא? אז חיכינו כאן למועצת השורא. אז לא הייתה ממשלה יציבה, לא הייתה ממשלה חזקה, לא הייתה קואליציה, לא היה כלום. אז לא יכלו לעשות, לא יכלו להגדיל את ההיצע, נכון? השר אלקין. כך היה. משרד הבינוי והשיכון בראשותך לא היה יכול, הוא לא היה יכול לקצר משמעותית את הזמן לקבלת היתרי בנייה, את הורדת מחירי הקרקע. אגב, זה בערך אולי הדבר העיקרי ביותר שאנחנו צריכים. אגב, זה צריך להיות חוצה מפלגות, גברתי היושבת-ראש. לא כל דבר הוא פוליטי ולא כל דבר הוא מפלגתי, כי האדם הצעיר הרוצה דירה, הזוגות הצעירים – וגם הזוגות הפחות-צעירים – שרוצים דירה, הם מצביעים גם למפלגת העבודה, הם מצביעים לליכוד. אני לא יודע כבר למי הם מצביעים, מיהו האלקטורט של המפלגה הזאת שאלקין היום חבר בה, אבל נגיד שיש להם לפי הסקרים עד 12 מושבים בכנסת הבאה – זה יהיה פחות לטעמי, אבל עוד נראה – ולא מעניין אותם הוויכוח הפוליטי.

הם רוצים שהשלטון, שהבית הזה, ייתן להם מענה. הוא לא היה יכול לתת להם מענה, כי לא הייתה יציבות פוליטית. וגם את זה השר אלקין לא קבע יחד עם הממשלה היוצאת – קביעת יעד של 100,000 התחלות בנייה. היום כבר חסרות 200,000. וכל הדבר הזה מתדלק את העליות.

עכשיו אני אומר לשר אלקין ולחברים בקואליציה: אתם לא תעשו זאת, כי לא עשיתם את זה. לא הייתה לכם היכולת. עשיתם נזקים, הסבתם נזקים, עשיתם עוד נזקים, העליתם עוד מיסים, והעם כורע תחת יוקר המחיה והזינוק הענק במחירי הדיור. את זה אנחנו נעשה כאשר נקבל אמון מן הציבור.

לאחר מכן, גברתי, מן הבית הזה, כפי שמחייב משטר פרלמנטרי – לא של שישה מושבים אקראיים. לא של שישה. ב-1992 היו יותר קולות לימין בקלפיות אבל יותר מנדטים לשמאל בחלוקת המנדטים, ויצחק רבין קיבל מן הבית הזה מנדט עם 44 מושבים לנהל את המדינה, השר אלקין, לא עם שישה מושבים, ובתמיכת הדמוקרטים הגדולים, לפיד, כן, הדמוקרט הגדול. הרשימה נקבעה בצורה דמוקרטית, כמו אצלכם, השר אלקין, כמו אצלכם, וכמובן כמו בישראל ביתנו.

אני רוצה לסיים, גברתי. אנחנו בעניין אחר, בשיא השפל של השיח הציבורי בישראל שכדוגמתו אינני זוכר. לא זוכר כדבר הזה, לא משחר ילדותי ולא משחר נעוריי. היו ויכוחים, ויכוחים יסודיים בין שתי התנועות שאת ואני חברים וחברות בה, בין הליכוד והזרם השמרני, אם תרצי, הרביזיוניסטי, המחנה הלאומי, לבין מפלגת העבודה ומפלגות השמאל. כרמה הזאת לא הייתה.

קיבלנו, חבר הכנסת מלכיאלי, דוגמה רק לפני שעה קלה מיושב-ראש ועדת הכספים, תלמידו של שר האוצר, שמשווה את ראש הממשלה לשעבר, ובעזרת השם בקרוב מאוד לעתיד, בנימין נתניהו, לגדולי צוררי ישראל. ואני לא מדבר על סטלין צורר ישראל, אני מדבר על הרייך השלישי, על גרמניה הנאצית. קודם הוא זרק את החרדים למזבלה במריצה, לא בעברית הטובה שלי, אבל בעברית הרעה שלו. זו בושה וחרפה. ובכלל, כל יהודי, וגם לא יהודים, אבל ביתר שאת יהודים, שמשווים מישהו למפלגה הנאצית ולרייך השלישי, יימח שמם וזכרם של כולם שם, זאת חרפה. זאת פשוט חרפה – אגב, גם על המצביעים. גם מי שמצביע לתופעות הנקלות הללו, גם כן, גם זאת חרפה גדולה.

ובכן, גברתי, נדרשת הכרעה, וכדי להכריע – ובזה אני מסיים – אני קורא מכאן לאילת שקד לפרוש מן המרוץ, לא לבזבז קולות לגוש הימין, לא לבזבז קולות למחנה הלאומי, ולאפשר לבית הזה לתת אמון בממשלה לאומית, ציונית, ימנית, חדשה, יציבה, שתציל את ישראל.

תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש, וכמובן, תכלה שנה וקללותיה – –

– – תחל שנה וברכותיה. שנה וחתימה טובה לך ולכל עם ישראל בארץ ובתפוצות.