תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר בר לב וחבריי חברי הכנסת, ביום האחרון של הכנסת הזאת, העשרים-וארבע, ולפני שנצא למערכת בחירות נוספת, חמישית בשנתיים האחרונות, חשוב מאוד שאנחנו מעבירים את החוק החשוב הזה, חוק תיעוד שימוש במכת"זיות, בקריאה ראשונה, אחרי שאני וחברי חבר הכנסת אחמד טיבי, ואורי מקלב וגבי לסקי, העברנו את זה לפני שבועיים בקריאה טרומית.
החוק הזה חשוב מאוד, וטוב, אדוני השר לביטחון הפנים, שהמשטרה לא מתנגדת לחוק הזה, כי זה חוק שבא לתעד שימוש במכת"זיות. אנחנו בכלל – אני חושב שכולנו פה לא רוצים בכלל שימוש במכת"זיות, לא במכת"זיות ובוודאי לא בבואש הזה, שבושה וחרפה שמשתמשים בחומר כזה. לא רוצים בכלל שום אלימות של שוטרים; רוצים שהמשטרה תגן על החופש של ההפגנה והזכות להפגין וחופש הביטוי. זו זכות בסיסית בכל משטר דמוקרטי.
לכן, כאשר יש הפגנה, וגם כאשר יש הפגנה בלי רישיון – לפי החוק, מותר ש-100 אנשים, 150 איש, אפילו בלי הגבלת מספר, יעמדו ויביעו עמדה ויביעו מחאה בלי לבקש רישיון – אז באים ומשתמשים במכת"זיות האלה. אני זוכר את המכת"זיות אלה. כשהכניסו את השימוש בהן במשטרה הייתי עדיין סטודנט באוניברסיטה העברית, והיו מרססים אותנו במכת"זיות האלה. גם עכשיו משתמשים בזה כדבר שבשגרה בירושלים המזרחית הכבושה, לכן חשוב מאוד שיהיה תיעוד. כאשר מפגין נפגע משימוש במכת"זיות, חשוב מאוד שיהיה תיעוד ושהוא יוכל לתבוע. ממה אתם חוששים?
אז טוב, אדוני השר לביטחון פנים, שאתם תמכתם. תודה לך, לכבוד שר המשפטים ולוועדת השרים לענייני חקיקה שתמכה. אבל אני לא יכול, אדוני השר לביטחון הפנים, לסיים את המושב הזה בלי קריאה נואשת של הציבור הערבי, שמדמם יום אחרי יום. אני יודע שאתם עושים ושאתם מנסים, אבל אמרתי שזה מעט מדי ומאוחר מדי, וכנראה שבארגוני הפשיעה ובפשיעה המאורגנת, מה שנקרא, הגולם קם על יוצרו. לא יכול להיות שביוני יהיו 14 נרצחים. מאז תחילת השנה אנחנו מדברים על 49. יש עכשיו שלושה פצועים שנאבקים על חייהם, ואם, חס וחלילה, גם הם היו נפטרים, אז זה כמו בשנה שעברה. התחלתם לתפור הישגים והישגים והישגים – תאמין לי, אנחנו רוצים שתצליחו ורוצים שהמשטרה תצליח למגר את הפשיעה והאלימות, אבל אסור בתכלית האיסור לקשור את זה במצע פוליטי, במצב פוליטי, בכניסה לממשלה, בכניסה לקואליציה. זו חובה של המשטרה בכל עת, בכל שעה, בכל יום, בכל מצב, להיאבק בפשיעה ולהביא לנו ביטחון אישי, לציבור הערבי ולאזרחים בכלל.
361 מילים של אוסאמה סעדי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.