תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי וחברותי חברות הכנסת, אחרי מיכל אי-אפשר הרבה להוסיף, וגם לא צריך. אני רק אוסיף תודה לחברתי קארין אלהרר, שהייתה בין היוזמות של החוק הזה עוד בכנסת התשע-עשרה, וגם כאן, כמו בנושא ערכות האונס, המשכתי את הדרך שלה. אני רוצה להגיד לה תודה על זה, ואני רוצה להגיד תודה מיוחדת למאיר כהן, וכן להוסיף שלולא התחייבויות של המשרד שלו, משרד הרווחה, לא היינו מצליחים להעביר את החוק.
שר הרווחה מאיר כהן, מה שעשה בשנה, לא עשו פה המון זמן, נגיד כך. אני רוצה להגיד תודה מיוחדת לגלעד קריב ולצוות הוועדה שלו, שעבודתם – ובכלל, גלעד, דיברתי על מאיר כהן; אני חושבת שהתפקיד שלך כיו"ר ועדת חוקה – אפשר להגיד עכשיו, כי אתה די בסוף – שינה – – –
עברתי איתך את זה גם בערכות האונס, ועכשיו גם בנושא של החיסיון של הנפגעות. אתה כל כך מגויס לאוכלוסייה הזאת שזה מדהים, וזה ראוי לציון. אני רוצה להגיד מילה על אותה נפגעת בפרשייה של קסטיאל. פתחו לה את התיק, ובגלל הנתונים שהיו לה בתיק האישי שלה – זאת אחת הסיבות שהיא נפסלה. איך עשינו דבר כזה, ואיזה מזל שתיקנו את העוול הזה.
אדוני היושב-ראש, נפגעות ונפגעי תקיפה מינית עוברים לצערי כל כך הרבה דברים משפילים בדרך, מה שגורם לרובם לוותר. אני מודה לכולכם על שתמכתם בהצעת חוק הדרמטית הזאת, שתקל ולו קצת על העדות שלהם בתוך התהליך הזה. אני מודה לכל הנפגעות והנפגעים ששיתפו אותנו. אני מודה לאחותי בלב ובנפש מיכל רוזין – מה נגיד, בלב שלי את. תודה רבה לכולם. יש לנו עכשיו משימה חשובה לארגן. תודה רבה, אדוני. תודה.
257 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.