אדוני היושב-ראש, חבריי – – –
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי וחברות הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה לקריאה השנייה והשלישית, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, שהיא הצעת חוק פרטית שיזמה חברת הכנסת מיכל רוזין, שעסקה בהכנת החוק לילות כימים, ואליה מוזגו שתי הצעות חוק נוספות, של חברת הכנסת מירב בן ארי וחברת הכנסת אבתיסאם מראענה.
ההצעה עוסקת בחסיון חומרים טיפוליים, כלומר ברשומות ומסמכים של פסיכיאטרים, פסיכולוגים או עובדים סוציאליים הנוגעים לנפגעים ולנפגעות בעבירות מין ועבירות אלימות חמורה במשפחה, ומטרתה לבצר את מעמדו של החיסיון. גם היום, לפי פקודת הראיות, יש חיסיון על חומרי טיפול כאלה, אך החיסיון הוא יחסי, ונפגע העבירה יכול לוותר עליו או שבית המשפט יכול להסירו. בפני הוועדה הוצג כי פעמים רבות מוגשות בקשות להסרת החיסיון הטיפולי גם מצד רשויות האכיפה, במהלך חקירת עבירות, וגם בעת המשפט, כשבמסגרת ניהול הגנת הנאשם מבקשים את החומרים כדי לבחון אם ניתן לתקוף את המהימנות של המתלונן נפגע העבירה.
הגישה שהתקבלה בוועדה היא כי יש מקום לחזק את המעמד של החיסיון הטיפולי של נפגעים ונפגעות בעבירות מסוימות, ובתוכן עבירות מין ועבירות אלימות בתוך המשפחה, ומוצע כי החוק יחול כאמור באופן רחב על כלל עבירות מין, ובכלל זה – על רוב עבירות המין, ובכלל זה על מעשים מגונים והטרדה מינית. הוועדה סברה כי ההצדקה לכך נעוצה בייחודיות של החסיונות הטיפוליים בעבירות אלו, שתוכנם רגיש ביותר בשל פוטנציאל הפגיעה הרב בבעלי החיסיון ובפרטיותם אם יוסרו. חשיפת החומרים החסויים עלולה אף לגרום לפגיעה קשה ביחסי האמון בין המטפל למטופל וגם בטיפול עצמו. בשל הפגיעה הנפשית המורכבת שנלווית לאותן עבירות, מדובר בתוצאה קשה מאוד, שעלולה לפגוע ביכולת של נפגע העבירה לקבל טיפול נפשי או סוציאלי ולהשתקם. הרצון להימנע מחשיפת החומרים הרגישים מוביל גם לחשש של נפגעי העבירה להגיש תלונות ופוגע בנכונותם לשתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק בעת ההעמדה לדין.
לצד האמור, מול החיסיון עומדים אינטרסים כבדי משקל אחרים שלעיתים מחייבים את הסרתו, ובכלל זה שמירה על זכויות חשוד או נאשם, קידום חקר האמת וגם ההגנה על שלום הציבור בחשיפת עבירות ועבריינים. הוועדה עסקה במשך ישיבות רבות באיזון המורכב ביו הזכויות שעל הפרק בעת עיצוב ההסדר שבהצעה, הכולל חיזוק של החיסיון של נפגעי ונפגעות העבירה בכמה היבטים, ואזכיר אותם על רגל אחת.
ההיבט הראשון הוא צמצום המבחן המשפטי המשמש היום להסרת החיסיון, כדי לצמצם את היקף החומר שייחשף. ההיבט השני הוא הענקת זכות ברורה לנפגעי ונפגעות העבירות להביע עמדה ישירות בפני בית המשפט לעניין הסרת החיסיון, וניתן יהיה לממש זכות זו גם באמצעות אדם אחר מטעמם. ההיבט השלישי הוא הבניה מדוקדקת במסגרת החוק של שיקול הדעת של החוקר במשטרה. על החוקר לוודא שהחומר שייחשף מתוך ההליכים הטיפוליים יהיה מצומצם ככל האפשר. עליו להסביר לנפגע, לנפגעת, את מלוא זכויותיהם, ולתת להם זמן סביר לשקול את עמדתם ולקבל ייעוץ משפטי מתאים. בנוסף, מוצע כי יינתן סיוע משפטי מטעם המדינה בהליך הסרת החיסיון והבעת העמדה בחלק מעבירות המין, ואנו מקווים שבמסגרת הליכי חקיקה להרחבת הסיוע המשפטי הממשלתי, כל נפגעי ונפגעות העבירות שהחוק חל בעניינם יזכו לסיוע זה.
לבסוף, הוועדה דנה ארוכות בהסדר המורכב המוצע לתחולת הצעת החוק על נפגעי עבירה קטינים. הוועדה, כאמור, דנה ארוכות בהצעת חוק חשובה וחדשנית זו, וזו אחת מהצעות החוק שלהן הקדשנו זמן דיונים רב במסגרת שני הכנסים האחרונים. כולי תקווה, יחד עם חברות הכנסת, יוזמות הצעות החוק הפרטיות, כי היא תביא את השינוי המיוחל והדרוש עבור הנפגעים והנפגעות.
בנאומי הראשון כיושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, נטלתי על עצמי את ההתחייבות לקדם במסגרת תפקידי ובמסגרת פעולתה של הוועדה את זכויותיהם של נפגעי ונפגעות העבירות בישראל. היום הזה אנחנו עתידים לאשר כמה חוקים שמממשים את התחייבות הזו, וזוהי הצעת החוק הראשונה באותה סדרה. גורמי הממשלה שנטלו חלק בהליך החקיקה התגייסו כולם לתיאום המורכב שהיה נדרש להשלמתו, ואף הצהירו בפני הוועדה על הכוונה להוסיף ולהשלים את המהלך באמצעות קביעת נהלים מפורטים שיסייעו בהטמעת הוראות הצעת חוק חשובה זו בשטח.
אני שב ומבקש להודות לשלוש חברות הכנסת שהגישו את הצעות החוק הפרטיות ולצוותים שלהן, ולהודות מקרב לב ליועצות המשפטיות של הוועדה, שטרחו על הצעת החוק הזו, והן עומדות מאחורי חלק גדול מן ההסדרים שמצאו את דרכם לנוסח האחרון של החוק. תודה לכן.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת לדחות אותן, לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית ולהביא בשורה גדולה לנפגעות עבירות המין ועבירות האלימות בתוך המשפחה בישראל. תודה רבה.
697 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.