קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מה, באמת חשבתם שחוק גזעני כזה יעבור בלי שנגיד: איזה חוק זה? בלי שנדבר על הגזענות שבחוק הזה? גם אם יש לו רוב משני הצדדים – גם רוב יכול להיות גזעני. תחזרו להיסטוריה. היו משטרים שלמים שהיו גזעניים, רצחניים ואכזריים. יש רוב – עריצות הרוב. אתם באים וטוענים "דמוקרטיה" – זו גם הזכות של המיעוט. אתם באים להדיר את המיעוט דרך ועדות קבלה, שהן מכבסת מילים להדרת ערבים ולביטול בג"ץ קעדאן. זה בדיוק מה שבא.
אז היה החוק הראשון, שבג"ץ היסס, וברוב דעות הוא הכשיר אותו בסוף, כי אמרו: זה לא 600. היו אפילו 500, סמי, בהצעת החוק המקורית אז, והורידו את זה ל-400. אמרו: אלה יישובים קטנים, קהילתיים, זה בנגב ובגליל, בתוך הנגב והגליל. אבל עכשיו באים מציעי החוק, ובאישור ובתמיכת ממשלת השינוי – ממשלת השינוי, שמדברת על שותפות ועל אחדות ועל איחוי הקרעים – איפה כל הסיסמאות האלה? במבחן המציאות אתם מביאים חוק שהוא גרוע פי כמה מהחוק המקורי, כי הוא חל על כל השטחים במדינת ישראל, לא רק בנגב והגליל.
אבל לא רק זה, הכנסת הזאת מחוקקת חוקים ישירים גם על מה שנקרא "האזור", שהוא השטחים הכבושים משנת 1967, שהריבון בהם הוא החוק הבין-לאומי, המשטר הצבאי, המפקד הצבאי, רם בן ברק, מיכאל ביטון. זה שר הביטחון, לא הכנסת. אבל לא – יאללה, נעביר. הכול בעד, הרוב בעד. ודבר שני, סמי – – –
אבל גם הנקודה השנייה, שהיא יותר חשובה, גם חשובה, היא שעכשיו מ-400 לא העלו את זה ל-600 ולא כתבו 600 – גינזבורג, לא כתבו 600 בתי אב, כתבו 600 מגרשים.
600 מגרשים – זה יכול להיות 2,000 בתים.
זה חוק גזעני שצריך לקבור אותו ולזרוק אותו לפח האשפה של ההיסטוריה.
266 מילים של אוסאמה סעדי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.