תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני לא מצליח להבין דבר אחד: מה היה כאן ברבע השעה האחרונה? עולה ראש עיריית רעננה לשעבר, מגיש הצעת חוק, ובזמן הזה רוצים לסחוב הצעת חוק אחרת של קיש, שרוצה להרוויח קולות מרעננה, בשביל שמה-שמו מרעננה, בשביל שהמטרו מרעננה לא יעבור. זאת תמצית תורת האדם של יוליה – ראש עיר מרעננה דוחה חבר מרכז מרעננה בשביל שהמטרו לא יעבור ברעננה. ככה אמרה יוליה – אחד, מה-שמו. עכשיו, כל זה, רבותיי – מה קורה? כשבדפוס מכינים הצעת חוק להעיף את ההוא מרעננה. בקיצור, יש פה יום שכולו רננה: מעיפים אחד מרעננה, קיש רוצה קולות ממה-שמו מרעננה על ידי חוק של רעננה, וכולנו ברננה.
108 מילים של מיכאל מלכיאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.