אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הפרדוקס הכי גדול היה לשמוע את חברת הכנסת גולן מדברת, בהקשר של הצעת החוק הזאת, על הצורך בהחזרת המדינה לשפיות. לא, בכל הכנסות שכיהנתי בהן אני מתקשה לזכור הצעה כל כך קיצונית, כל כך הזויה, כל כך מסוכנת למדינת ישראל, למשטר הדמוקרטי, לאיזונים בין הרשויות, מאשר ההצעה הזאת. לא בכדי חברת הכנסת גולן דיברה על ההצעה במילים ספורות ומייד הפליגה למחוזות אחרים – אם כי גם במחוזות האחרים היא לא דייקה – –
– – כי היא יכולה הייתה לספר לבית, אם היא דיברה על נושא המסתננים, מי באמת טיפל בנושא המסתננים מכל שרי הפנים שכיהנו מאז שהבעיה הזאת התעוררה לפני למעלה מעשור.
אני רוצה להתייחס לתוכן ההצעה. מה שמוצע פה על ידי חברי כנסת, גם מהליכוד, גם מהציונות הדתית, גם מש"ס, גם מיהדות התורה, זה פוליטיזציה טוטלית של בחירת השופטים לבית המשפט העליון במדינת ישראל. טוטלית.
הממשלה, באישור מליאת הכנסת, אדוני היושב-ראש, תבחר את שופטי בית המשפט העליון, את נשיא בית המשפט העליון ואת משנהו. מאוד קל לשער – ולא משנה איזו ממשלה תכהן – איך ייראה הליך בחירת השופטים במדינת ישראל אם חוק כזה חלילה יעבור.
ראשית, יש פרוטוקול.
ראשית, יש פרוטוקול. שנית, אני זה שעשה והכניס את הנושא של שימוע פומבי – –
– – ומבחירת השופטים בבית המשפט העליון, שני השופטים שייבחרו – – –
תשמע, היחיד שעשה שינויים זה אני. אתם לא עשיתם אף שינוי מעולם. אתם רק דיברתם, ייללתם – –
– – קיטרתם וקשקשתם, זה הכול.
המהלך שבו הוועדה לבחירת שופטים בראשותי קיבלה את ההחלטה לפומביות במעמד השימוע, הראיונות למועמדים – החלטה היסטורית חשובה מאוד.
אבל מה עומד על הפרק פה, אדוני היושב-ראש? להפוך את זה לחלק מחלוקת השלל הקואליציונית. הרי איך זה ייראה?
יבואו המפלגות החברות בקואליציה – –
– – ויגידו: אנחנו דורשים כך וכך שופטים למפלגה שלנו וכדומה. הרי כאשר אתה מביא את זה לממשלה באישור הכנסת, זה בדיוק – ככה זה ייראה. לא יהיה שום שוני מזה.
מדברים על אמריקה. באמריקה יש גם חוקה, אבל באמריקה אין התגברות. מצד אחד, אתם מבקשים שהרשות המבצעת, באישור הרשות המחוקקת – והרשות המבצעת, כידוע, שולטת באמצעות הרוב הקואליציוני ברשות המחוקקת, זו לא ארצות הברית, זה לא משטר שבו יכול להיות שלנשיא אין רוב בקונגרס או בסנאט – שהרשות המבצעת, השולטת ברשות המחוקקת, גם תבחר את השופטים, ובצד השני, שתהיה התגברות של 61 חברי כנסת, שכל פסק דין – ואני, אגב, בעד פסקת התגברות, ברוב מיוחס, בהקשר של חוק-יסוד: חקיקה רחב, שמסדיר את כל הנושא. אבל מה המשמעות? הרי פה אין חוקה. בארצות הברית אין פסקת התגברות. אין דבר כזה. פסק דין של בית משפט עליון זה פסק דין של בית משפט עליון. חייבים לקיים אותו, אוהבים אותו או לא אוהבים אותו.
המשמעות המצטברת – – –
אדוני היושב-ראש, זו לא קריאות ביניים, זה פשוט לא לאפשר לי לדבר. אני מבקש שתוסיף לי את כל הזמן.
אדוני היושב-ראש, כאשר אתה יוצר את החיבור הזה בין בחירת שופטים על ידי הרשות המבצעת, ששולטת ברשות המחוקקת, שהיא מאשרת את מינוי הרשות המבצעת, לבין פסקת התגברות ברוב רגיל של 61, אז אתה שולט במינוי וגם את פסק הדין אתה יכול בקלות לבטל. אז איפה רשות שופטת עצמאית? זה מיסודות המשטר שלנו במהלך כל שנות קיום מדינת ישראל.
האם יש אדם אחד שיכול לדמיין שהצעת חוק כזאת הייתה מוגשת מטעם סיעת הליכוד בתקופת כהונתו של מנחם בגין כיושב-ראש הליכוד או כראש הממשלה?
אני מציע לקרוא את מה שמנחם בגין אמר בשנות החמישים, הרבה לפני האקטיביזם השיפוטי, על היכולת של בג"ץ, או בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, לפסול כל חוק שאינו עולה בקנה אחד עם חוקי-היסוד. 40 שנה לפני פסק דין המזרחי אמר את זה מנחם בגין בכל מקום, כשדיבר על עליונות המשפט. האם מישהו יכול לדמיין בתקופת יצחק שמיר שסיעת הליכוד הייתה מגישה את הדבר הזה?
בג"ץ נותן אישור כדבר שבשגרה להריסת בתי מחבלים.
אני אומר, אדוני היושב-ראש, בואו נראה מי הגיש את הצעת החוק הזו. לצד מאי גולן ודודי אמסלם מיוצגות כאן כל סיעות מה שמכונה "גוש נתניהו".
איתמר בן גביר ופינדרוס, שהודה שהחלום שלו הוא לפוצץ את בית המשפט העליון.
זה החלום שלו.
זאת תוכנית העבודה של הגוש הזה. אם חס וחלילה יגיע לרוב של 61 בבחירות דמוקרטיות – הינה, זו תוכנית העבודה – פוליטיזציה טוטלית, הרס הרשות השופטת כרשות עצמאית – –
– – ובעצם תהיה רשות אחת במדינת ישראל; יותר נכון – ראש אחד.
רשות מבצעת – – –
רשות מבצעת ששולטת בכנסת מכוח רוב קואליציוני – –
– – כמו פיונים, ושולטת – –
– – ושולטת בבחירת השופטים ומבטלת כלאחר יד כל החלטה שיפוטית שאיננה נראית לה.
סכנה כזאת למשטר הדמוקרטי – – –
חבר הכנסת אמסלם – – –
עדיין אתם שולחים לי בכל שעה שליח חדש, אז תירגעו, תירגעו. תירגעו, תירגעו.
בכל שעה שליח חדש. זה דבר מדהים.
החברים שלי עמדו כצוק איתן מול ניסיונות הפיתוי שלכם ומול הלחצים שלכם.
ואתם תמשיכו לצעוק פה – – –
כל הקדנציה תמשיך לצעוק – – –
ואתה תמשיך לצעוק פה, כולך אדום, ולצרוח ולגדף, כי אנחנו לא נאפשר לכם – – –
לא נאפשר לכם לרסק את כל מה שנבנה כאן ב-74 שנים.
אדוני היושב-ראש, זאת תוכנית העבודה המוסכמת – –
– – מדודי אמסלם ומאי גולן ועד איתמר בן גביר – –
– – וחבר הכנסת פינדרוס – –
– – כדי לשנות – – –
לא להחליף את השלטון במדינת ישראל – להחליף את המשטר במדינת ישראל למשטר מסוג אחר, שאיננו מכירים ואיננו רוצים להכיר.
לא פרסמתם מצע כמה שנים. אני אשמח שתכללו את זה במצע שלכם. זה טוב שהפעם תפרסמו מצע. הרי מאז שביבי נבחר, הפסיקו את העניין הזה של לפרסם מצע לפני הבחירות בכל מערכות הבחירות האחרונות.
לכן תמיד היה לי ויכוח על זה, ולא רק לי – אפילו לגלעד ארדן, לידידנו גלעד ארדן, שהיה בשעתו שר. תמיד היינו באים לנתניהו לפני הבחירות, היינו אומרים: בכל זאת, לא ראוי לפרסם מצע למען האזרחים, את תוכנית העבודה? אבל במקרה הזה, הינה, אתם מאשרים, זאת תוכנית העבודה – –
– – פוליטיזציה מוחלטת של בחירת השופטים, ריסוק טוטלי של עצמאות הרשות השופטת ושינוי המשטר במדינת ישראל. לכן – – –
אנחנו נמצאים לקראת רגע מכריע בתולדות המדינה, משום שבכל מערכות הבחירות הקודמות הייתה העמדת פנים. אתם מכירים את ה"מה פתאום?" הייתה העמדת פנים. אז הינה, בישורת האחרונה לפני הבחירות ברור לכולם מה עומד על הפרק ולמה חיוני למנוע את שינוי המשטר במדינת ישראל למשטר אחר.
כל אזרח במדינת ישראל צריך לדעת מה – וגם בהצעות החוק הבאות שיעלו פה על הפרק אחת אחרי השנייה, ואני מקווה שהן גם יופיעו במצע הרשמי שלכם לבחירות. אבל מאחר שאני לא בטוח – –
– – אני לא בטוח שיושב-ראש הליכוד יפרסם איזה מצע, ושיקוליו עימו, אז אני – –
– – ממקד את זה – – –
כאשר היה פרופ' פרידמן שר המשפטים, הצלחתי בעזרתו, בהצעת חוק פרטית שזכתה לרוב מכריע של כל הכנסת, זולת באמת בסיעות השמאל, לשנות את דרך בחירת השופטים לבית המשפט העליון, לייצר רוב מיוחס של שבעה מתוך תשעה. הדבר הזה שינה באופן משמעותי מאוד – היום זה כבר ניכר, אחרי 15 שנה – את הרכב בית המשפט העליון, הפך את ההרכב להרכב הטרוגני, יותר מגוון.
חבר הכנסת אמסלם התגולל מעל הדוכן הזה גם על השופט מינץ, כמדומני, בעקבות אחת ההחלטות השיפוטיות. מינץ הוא תושב חבל בנימין, הוא איש ההתיישבות ביהודה ושומרון, הוא ודאי לא איש שמאל. אבל אצלכם אין הבדל – כולם באותה קדרה, ואין בכלל התייחסות לגוונים – –
– – שנוצרו בהרכב בית המשפט העליון ב-15 השנים האחרונות.
וזה בדיוק ההבדל בין שינוי אבולוציוני של השיטה, שמבוסס על עקרונות היסוד של השיטה, לבין רמיסה ודריסה של כל מה שנוצר פה במשך 74 שנים. גם כשבאתי לוועדה לבחירת שופטים בפעם האחרונה, והיה שם גם חבר הכנסת רוטמן, ואני מודה לו על התמיכה – העברנו את נושא השימוע הפומבי לבחירת השופטים לבית המשפט העליון. אגב, מי שהתנגד היה דווקא חברת הכנסת רייטן, שהיא חברת כנסת שנמנית עם – – –
נמנעה, נמנעה. בסדר, אני מדייק את זה.
אלה היסודות של שינויים שאתה מקיים, כי צריך לקיים שינויים, צריך לקיים רפורמות, אבל לא צריך לחלום על ה-9D. זאת הצעת ה-9,D ואני קורא למליאת הכנסת להוריד אותה מסדר-היום.
1,303 מילים של גדעון סער. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.