דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־24 · ישיבה 146 · 22 ביוני 2022

הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם)

שר המשפטיםגדעון סער · תקווה חדשה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הפרדוקס הכי גדול היה לשמוע את חברת הכנסת גולן מדברת, בהקשר של הצעת החוק הזאת, על הצורך בהחזרת המדינה לשפיות. לא, בכל הכנסות שכיהנתי בהן אני מתקשה לזכור הצעה כל כך קיצונית, כל כך הזויה, כל כך מסוכנת למדינת ישראל, למשטר הדמוקרטי, לאיזונים בין הרשויות, מאשר ההצעה הזאת. לא בכדי חברת הכנסת גולן דיברה על ההצעה במילים ספורות ומייד הפליגה למחוזות אחרים – אם כי גם במחוזות האחרים היא לא דייקה – –

מאי גולן (הליכוד): ממש לא. ממש לא. אין לי בעיה להקריא את כל החוק.

– – כי היא יכולה הייתה לספר לבית, אם היא דיברה על נושא המסתננים, מי באמת טיפל בנושא המסתננים מכל שרי הפנים שכיהנו מאז שהבעיה הזאת התעוררה לפני למעלה מעשור.

אני רוצה להתייחס לתוכן ההצעה. מה שמוצע פה על ידי חברי כנסת, גם מהליכוד, גם מהציונות הדתית, גם מש"ס, גם מיהדות התורה, זה פוליטיזציה טוטלית של בחירת השופטים לבית המשפט העליון במדינת ישראל. טוטלית.

מיכאל מלכיאלי (ש"ס): למדנו מהקואליציה משהו.
יריב לוין (הליכוד): איך הוא נראה עכשיו? איך הוא נראה עכשיו?
מאי גולן (הליכוד): מעניין שלארצות הברית זה טוב.

הממשלה, באישור מליאת הכנסת, אדוני היושב-ראש, תבחר את שופטי בית המשפט העליון, את נשיא בית המשפט העליון ואת משנהו. מאוד קל לשער – ולא משנה איזו ממשלה תכהן – איך ייראה הליך בחירת השופטים במדינת ישראל אם חוק כזה חלילה יעבור.

יריב לוין (הליכוד): הוא פשוט בחדרי-חדרים – – –
מאי גולן (הליכוד): לגרמניה זה טוב, לכולם זה טוב. רק פה זה פוליטיזציה.
אמיר אוחנה (הליכוד): – – – לשרת את המשפט.
מאי גולן (הליכוד): איזה שטויות. הצעה מסוכנת.
יריב לוין (הליכוד): יושבים בחדרי-חדרים, בלי פרוטוקול, ממנים בשיטת חבר מביא חבר, בלי שום דיון ציבורי, בלי שום דבר.

ראשית, יש פרוטוקול.

יריב לוין (הליכוד): כן. בושה וחרפה.

ראשית, יש פרוטוקול. שנית, אני זה שעשה והכניס את הנושא של שימוע פומבי – –

יריב לוין (הליכוד): אחרי שעשית שינויים, לא לפני.

– – ומבחירת השופטים בבית המשפט העליון, שני השופטים שייבחרו – – –

קריאות: – – –

תשמע, היחיד שעשה שינויים זה אני. אתם לא עשיתם אף שינוי מעולם. אתם רק דיברתם, ייללתם – –

שלמה קרעי (הליכוד): עשית רק שינויים לרעה. נתת לשופטים זכות וטו בוועדה למינוי שופטים.

– – קיטרתם וקשקשתם, זה הכול.

היו"ר איתן גינזבורג: חברי הכנסת, תודה. תודה.

המהלך שבו הוועדה לבחירת שופטים בראשותי קיבלה את ההחלטה לפומביות במעמד השימוע, הראיונות למועמדים – החלטה היסטורית חשובה מאוד.

מאי גולן (הליכוד): – – – בפסק הדין. שטויות. איזה שטויות.

אבל מה עומד על הפרק פה, אדוני היושב-ראש? להפוך את זה לחלק מחלוקת השלל הקואליציונית. הרי איך זה ייראה?

מאי גולן (הליכוד): איזה שטויות, איזה שטויות.

יבואו המפלגות החברות בקואליציה – –

שלמה קרעי (הליכוד): גדעון, אתה הולך הביתה, גדעון.
מאי גולן (הליכוד): יש לך את זה ביותר דמגוגי?

– – ויגידו: אנחנו דורשים כך וכך שופטים למפלגה שלנו וכדומה. הרי כאשר אתה מביא את זה לממשלה באישור הכנסת, זה בדיוק – ככה זה ייראה. לא יהיה שום שוני מזה.

מאי גולן (הליכוד): ממש לא.
היו"ר איתן גינזבורג: חברת הכנסת גולן, יש לך זכות להשיב, אלא אם כן את מפריעה. אם את מפריעה – אפשר לשלול את זכות התגובה שלך.
מאי גולן (הליכוד): אה, תודה רבה.
היו"ר איתן גינזבורג: אז לא כדאי. בואי תקשיבי לו ואז תשיבי בזמנך.
מאי גולן (הליכוד): לא, אני רק שואלת.
היו"ר איתן גינזבורג: את לא רוצה להשיב?
שלמה קרעי (הליכוד): באיזו סמכות תשלול את זכות התגובה שלה? באיזו סמכות תשלול את זכות התגובה שלה?

מדברים על אמריקה. באמריקה יש גם חוקה, אבל באמריקה אין התגברות. מצד אחד, אתם מבקשים שהרשות המבצעת, באישור הרשות המחוקקת – והרשות המבצעת, כידוע, שולטת באמצעות הרוב הקואליציוני ברשות המחוקקת, זו לא ארצות הברית, זה לא משטר שבו יכול להיות שלנשיא אין רוב בקונגרס או בסנאט – שהרשות המבצעת, השולטת ברשות המחוקקת, גם תבחר את השופטים, ובצד השני, שתהיה התגברות של 61 חברי כנסת, שכל פסק דין – ואני, אגב, בעד פסקת התגברות, ברוב מיוחס, בהקשר של חוק-יסוד: חקיקה רחב, שמסדיר את כל הנושא. אבל מה המשמעות? הרי פה אין חוקה. בארצות הברית אין פסקת התגברות. אין דבר כזה. פסק דין של בית משפט עליון זה פסק דין של בית משפט עליון. חייבים לקיים אותו, אוהבים אותו או לא אוהבים אותו.

שלמה קרעי (הליכוד): מה המשמעות של שלושה שופטים שבוחרים את עצמם? הם לא מייצגים אף אחד – –

המשמעות המצטברת – – –

שלמה קרעי (הליכוד): – – יקומו בבוקר ויחליטו אחרת.

אדוני היושב-ראש, זו לא קריאות ביניים, זה פשוט לא לאפשר לי לדבר. אני מבקש שתוסיף לי את כל הזמן.

שלמה קרעי (הליכוד): איתן, אגב, בדקתי בתקנון – אין לך סמכות לשלול את זכות התגובה – – –
מאי גולן (הליכוד): לא, לאיתן יש סמכות להמציא את התקנון מחדש.
דוד אמסלם (הליכוד): – – – למה אין לו עוד הרבה נאומים עוד פה בכנסת. תוסיף לו זמן.
שלמה קרעי (הליכוד): עלינו.
דוד אמסלם (הליכוד): עלינו.

אדוני היושב-ראש, כאשר אתה יוצר את החיבור הזה בין בחירת שופטים על ידי הרשות המבצעת, ששולטת ברשות המחוקקת, שהיא מאשרת את מינוי הרשות המבצעת, לבין פסקת התגברות ברוב רגיל של 61, אז אתה שולט במינוי וגם את פסק הדין אתה יכול בקלות לבטל. אז איפה רשות שופטת עצמאית? זה מיסודות המשטר שלנו במהלך כל שנות קיום מדינת ישראל.

מאי גולן (הליכוד): – – –
היו"ר איתן גינזבורג: חברת הכנסת, איש לא הפריע לך.

האם יש אדם אחד שיכול לדמיין שהצעת חוק כזאת הייתה מוגשת מטעם סיעת הליכוד בתקופת כהונתו של מנחם בגין כיושב-ראש הליכוד או כראש הממשלה?

מאי גולן (הליכוד): למנחם בגין לא הייתה דיקטטורה שיפוטית. זאת השוואה גרוטסקית. אתה מדבר שטויות.
היו"ר איתן גינזבורג: חברת הכנסת גולן. חברת הכנסת גולן, מספיק. די. קריאת ביניים זאת קריאה, זאת לא הפרעה קונסיסטנטית.

אני מציע לקרוא את מה שמנחם בגין אמר בשנות החמישים, הרבה לפני האקטיביזם השיפוטי, על היכולת של בג"ץ, או בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, לפסול כל חוק שאינו עולה בקנה אחד עם חוקי-היסוד. 40 שנה לפני פסק דין המזרחי אמר את זה מנחם בגין בכל מקום, כשדיבר על עליונות המשפט. האם מישהו יכול לדמיין בתקופת יצחק שמיר שסיעת הליכוד הייתה מגישה את הדבר הזה?

שלמה קרעי (הליכוד): מישהו דמיין בג"ץ שלא הורס בתי מחבלים? מישהו דמיין בג"ץ שקורא – – –
היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת קרעי.

בג"ץ נותן אישור כדבר שבשגרה להריסת בתי מחבלים.

שלמה קרעי (הליכוד): מישהו דמיין בג"ץ כזה פרוגרסיבי?
היו"ר איתן גינזבורג: חברי הכנסת, די.

אני אומר, אדוני היושב-ראש, בואו נראה מי הגיש את הצעת החוק הזו. לצד מאי גולן ודודי אמסלם מיוצגות כאן כל סיעות מה שמכונה "גוש נתניהו".

מאי גולן (הליכוד): לא, גוש הימין, הקונספט הזה ששכחת מה הוא, המחנה הלאומי.

איתמר בן גביר ופינדרוס, שהודה שהחלום שלו הוא לפוצץ את בית המשפט העליון.

מאי גולן (הליכוד): ומה החלום שלך?

זה החלום שלו.

דוד אמסלם (הליכוד): מה החלום שלך?

זאת תוכנית העבודה של הגוש הזה. אם חס וחלילה יגיע לרוב של 61 בבחירות דמוקרטיות – הינה, זו תוכנית העבודה – פוליטיזציה טוטלית, הרס הרשות השופטת כרשות עצמאית – –

דוד אמסלם (הליכוד): – – – עבודה.

– – ובעצם תהיה רשות אחת במדינת ישראל; יותר נכון – ראש אחד.

דוד אמסלם (הליכוד): אנחנו נאזן את מה שאתה לא עושה.

רשות מבצעת – – –

היו"ר איתן גינזבורג: תודה, חבר הכנסת אמסלם.
דוד אמסלם (הליכוד): את מה שדיברת ודיברת.
היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת אמסלם, תודה.

רשות מבצעת ששולטת בכנסת מכוח רוב קואליציוני – –

דוד אמסלם (הליכוד): אנחנו נעביר את החוק שלך.

– – כמו פיונים, ושולטת – –

דוד אמסלם (הליכוד): אנחנו נעביר את החוקים שלך, שאתה מפחד להעביר.
היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת אמסלם, די.

– – ושולטת בבחירת השופטים ומבטלת כלאחר יד כל החלטה שיפוטית שאיננה נראית לה.

דוד אמסלם (הליכוד): הוא היום מפחד להעביר את החוקים שלו.

סכנה כזאת למשטר הדמוקרטי – – –

דוד אמסלם (הליכוד): אני מקווה שאתה לא תהיה פה, ואז אנחנו נעביר את – – –
היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת אמסלם, די.

חבר הכנסת אמסלם – – –

דוד אמסלם (הליכוד): אתה לא תהיה פה, בעזרת השם.
היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת דודי אמסלם, מספיק.

עדיין אתם שולחים לי בכל שעה שליח חדש, אז תירגעו, תירגעו. תירגעו, תירגעו.

דוד אמסלם (הליכוד): לא לא, אתה מת מפחד.

בכל שעה שליח חדש. זה דבר מדהים.

דוד אמסלם (הליכוד): אתה מת מפחד. אתה לא יוצא מהבית מרוב פחד. ראיתי – – – כבר מזמן.
שלמה קרעי (הליכוד): תפסיק לספר סיפורים. אני אצביע נגדך.
דוד אמסלם (הליכוד): החבר'ה שלך פה מוטרדים, מחפשים לאן ללכת.
היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת אמסלם, די.

החברים שלי עמדו כצוק איתן מול ניסיונות הפיתוי שלכם ומול הלחצים שלכם.

דוד אמסלם (הליכוד): כל הקרטונים שלך רועדים, הם מחפשים עבודה. אתה זורק אותם יחד איתך.
היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת אמסלם, מספיק, די.

ואתם תמשיכו לצעוק פה – – –

היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת אמסלם – – –

כל הקדנציה תמשיך לצעוק – – –

היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת דודי אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. די.

ואתה תמשיך לצעוק פה, כולך אדום, ולצרוח ולגדף, כי אנחנו לא נאפשר לכם – – –

דוד אמסלם (הליכוד): שלושה חודשים ונראה. שלושה חודשים – נראה. בעוד שלושה חודשים נראה. נראה, לא יהיה לך צ'אנס. אתה תהיה בבית.

לא נאפשר לכם לרסק את כל מה שנבנה כאן ב-74 שנים.

דוד אמסלם (הליכוד): הלכת לשמאל. אתה הרי מעודד אותם. אתה חלק מהבעיה.
מאי גולן (הליכוד): נחיה ונראה. על אפך ועל חמתך נחזור.
היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
דוד אמסלם (הליכוד): את החוק שלך אתה לא העלית.
היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת אמסלם, אתה בקריאה שנייה. די.
דוד אמסלם (הליכוד): את החוק שלו – – –
היו"ר איתן גינזבורג: די, נו. חבר הכנסת אמסלם, כמדומני, יש לך עוד הצעת חוק שלך, אז אני מבקש ממך להפסיק להפריע. בבקשה.
דוד אמסלם (הליכוד): הכול צבוע, עזוב אותך.
היו"ר איתן גינזבורג: די, אבל מספיק. מספיק. אתה רוצה לצאת רגע החוצה להירגע? די.

אדוני היושב-ראש, זאת תוכנית העבודה המוסכמת – –

דוד אמסלם (הליכוד): ואנחנו גאים בה.
מאי גולן (הליכוד): גאים בזה, גאים.

– – מדודי אמסלם ומאי גולן ועד איתמר בן גביר – –

מאי גולן (הליכוד): ושל עם ישראל כולו.
היו"ר איתן גינזבורג: חברת הכנסת גולן.
מאי גולן (הליכוד): – – – יש לך ארבעה מנדטים, אתה לא עובר את אחוז החסימה.

– – וחבר הכנסת פינדרוס – –

דוד אמסלם (הליכוד): דרך אגב, הוא לא פחות ציוני ממך.

– – כדי לשנות – – –

דוד אמסלם (הליכוד): הם אוהבים את המדינה.

לא להחליף את השלטון במדינת ישראל – להחליף את המשטר במדינת ישראל למשטר מסוג אחר, שאיננו מכירים ואיננו רוצים להכיר.

שלמה קרעי (הליכוד): תזכיר גם אותי.
מאי גולן (הליכוד): יותר טוב.
דוד אמסלם (הליכוד): לאזן את המדינה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית): זה המצע שלנו, דרך אגב.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית): – – – בצרפת, בגרמניה, בארצות הברית. לא דמוקרטיות.

לא פרסמתם מצע כמה שנים. אני אשמח שתכללו את זה במצע שלכם. זה טוב שהפעם תפרסמו מצע. הרי מאז שביבי נבחר, הפסיקו את העניין הזה של לפרסם מצע לפני הבחירות בכל מערכות הבחירות האחרונות.

דוד אמסלם (הליכוד): אז למה רצת איתנו? למה רצת איתנו בלי מצע? למה התחננת להיכנס לרשימה?
היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת אמסלם.

לכן תמיד היה לי ויכוח על זה, ולא רק לי – אפילו לגלעד ארדן, לידידנו גלעד ארדן, שהיה בשעתו שר. תמיד היינו באים לנתניהו לפני הבחירות, היינו אומרים: בכל זאת, לא ראוי לפרסם מצע למען האזרחים, את תוכנית העבודה? אבל במקרה הזה, הינה, אתם מאשרים, זאת תוכנית העבודה – –

מאי גולן (הליכוד): אחלה מצע. טוב שאתה אומר את זה.

– – פוליטיזציה מוחלטת של בחירת השופטים, ריסוק טוטלי של עצמאות הרשות השופטת ושינוי המשטר במדינת ישראל. לכן – – –

מאי גולן (הליכוד): נכון. תסית עוד קצת. תסית עוד, זה מה שאתה עושה.
דוד אמסלם (הליכוד): – – –
היו"ר איתן גינזבורג: חברי הכנסת, זה בלתי נסבל, אי-אפשר ככה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, אתה גם עומד ואתה גם קורא קריאות ביניים ולא מאפשר לו לדבר, אז די, מספיק. קריאות ביניים אני מבין. אי-אפשר לשסע נאום כל הזמן. מייד, תכף תעלו לדבר, כל אחד בנאומו. בטוח יהיה לכם מלא זמן. די.

אנחנו נמצאים לקראת רגע מכריע בתולדות המדינה, משום שבכל מערכות הבחירות הקודמות הייתה העמדת פנים. אתם מכירים את ה"מה פתאום?" הייתה העמדת פנים. אז הינה, בישורת האחרונה לפני הבחירות ברור לכולם מה עומד על הפרק ולמה חיוני למנוע את שינוי המשטר במדינת ישראל למשטר אחר.

דוד אמסלם (הליכוד): ודאי, אם אתה איש שמאל. דרך אגב, מאז קום המדינה ועד היום זה ככה. אם אתה איש שמאל, זה המצב.
היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת אמסלם – אני עוצר את זמן. חבר הכנסת אמסלם, אי-אפשר.
מאי גולן (הליכוד): הוספת לו כבר – – –
היו"ר איתן גינזבורג: חברת הכנסת גולן, די.
מאי גולן (הליכוד): לא, בוא תוסיף עוד עשר דקות.
היו"ר איתן גינזבורג: אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
מאי גולן (הליכוד): מעניין אם לנו – – –
היו"ר איתן גינזבורג: אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. פעם שלישית – בחוץ, אז די.
מאי גולן (הליכוד): אל תאיים.
היו"ר איתן גינזבורג: אני אומר לך את זה, אני לא מאיים. אני מודיע לך. את תפסיקי להפריע.
מאי גולן (הליכוד): מי מפריע? אני קוראת קריאות ביניים.
היו"ר איתן גינזבורג: פשוט תפסיקי להפריע.
מאי גולן (הליכוד): כולם קוראים קריאות ביניים.
היו"ר איתן גינזבורג: חברת הכנסת גולן, תפסיקי להפריע. חברת הכנסת גולן, תפסיקי להפריע. בבקשה.

כל אזרח במדינת ישראל צריך לדעת מה – וגם בהצעות החוק הבאות שיעלו פה על הפרק אחת אחרי השנייה, ואני מקווה שהן גם יופיעו במצע הרשמי שלכם לבחירות. אבל מאחר שאני לא בטוח – –

דוד אמסלם (הליכוד): על זה הבחירות.
היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת אמסלם, אתה בקריאה שלישית.

– – אני לא בטוח שיושב-ראש הליכוד יפרסם איזה מצע, ושיקוליו עימו, אז אני – –

דוד אמסלם (הליכוד): אלה הבחירות והזהות הלאומית.
היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת אמסלם, אנא, צא רגע.

– – ממקד את זה – – –

היו"ר איתן גינזבורג: די, אבל למה? אתה מפריע בלי סוף. אתה הבא בתור בדוברים, אז אני לא מבין את העניין.
דוד אמסלם (הליכוד): הוא מנהל איתנו דיאלוג.
היו"ר איתן גינזבורג: לא, זה לא דיאלוג. הוא – – –
דוד אמסלם (הליכוד): הוא שואל.
היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת אמסלם, הוא משיב לשני חבריך שהעלו הצעת חוק. אתה לא חייב להשיב על כל דבר. עוד מעט יש לך הצעת חוק, עשר דקות בפניך – תדבר על כל מה שאתה רוצה.

כאשר היה פרופ' פרידמן שר המשפטים, הצלחתי בעזרתו, בהצעת חוק פרטית שזכתה לרוב מכריע של כל הכנסת, זולת באמת בסיעות השמאל, לשנות את דרך בחירת השופטים לבית המשפט העליון, לייצר רוב מיוחס של שבעה מתוך תשעה. הדבר הזה שינה באופן משמעותי מאוד – היום זה כבר ניכר, אחרי 15 שנה – את הרכב בית המשפט העליון, הפך את ההרכב להרכב הטרוגני, יותר מגוון.

דוד אמסלם (הליכוד): מגוון. הטרוגני של השמאל. כולם שמאלנים.
היו"ר איתן גינזבורג: חבר הכנסת אמסלם, בוא, תצא.

חבר הכנסת אמסלם התגולל מעל הדוכן הזה גם על השופט מינץ, כמדומני, בעקבות אחת ההחלטות השיפוטיות. מינץ הוא תושב חבל בנימין, הוא איש ההתיישבות ביהודה ושומרון, הוא ודאי לא איש שמאל. אבל אצלכם אין הבדל – כולם באותה קדרה, ואין בכלל התייחסות לגוונים – –

שמחה רוטמן (הציונות הדתית): ככה זה בכוחות האופל.
דוד אמסלם (הליכוד): יש גוונים כבר בשמאל.

– – שנוצרו בהרכב בית המשפט העליון ב-15 השנים האחרונות.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 50 גוונים של אופל.
דוד אמסלם (הליכוד): גם בשמאל יש גוונים.

וזה בדיוק ההבדל בין שינוי אבולוציוני של השיטה, שמבוסס על עקרונות היסוד של השיטה, לבין רמיסה ודריסה של כל מה שנוצר פה במשך 74 שנים. גם כשבאתי לוועדה לבחירת שופטים בפעם האחרונה, והיה שם גם חבר הכנסת רוטמן, ואני מודה לו על התמיכה – העברנו את נושא השימוע הפומבי לבחירת השופטים לבית המשפט העליון. אגב, מי שהתנגד היה דווקא חברת הכנסת רייטן, שהיא חברת כנסת שנמנית עם – – –

קריאה: – – –

נמנעה, נמנעה. בסדר, אני מדייק את זה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית): אני מבקש הודעה אישית. להגיד ששיתפתי פעולה – זה דורש הודעה אישית.

אלה היסודות של שינויים שאתה מקיים, כי צריך לקיים שינויים, צריך לקיים רפורמות, אבל לא צריך לחלום על ה-9D. זאת הצעת ה-9,D ואני קורא למליאת הכנסת להוריד אותה מסדר-היום.

1,303 מילים של גדעון סער. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.