הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם)

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני היום מגישה הצעת חוק שאומנם אני יודעת שאין לה סיכוי לעבור, גם מכיוון שיושב-ראש הוועדה – – –

אני לא אופטימית, לא בנושא הזה. יושב-ראש הוועדה לענייני חקיקה גדעון סער הטיל וטו מייד כשראה את השם שלי על החוק, ודבר שני, יש לו דעות אחרות היום על מערכת המשפט כשר המשפטים משהיו לו כשאני, לפחות, הכרתי אותו. אגיד כמה מילים על החוק ואז אני אדבר על המהות, מכיוון שיש לי מעט זמן. החוק הוא חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם), ואני אסביר במילים פשוטות לציבור. מה שקורה היום הוא מחטף על ידי מערכת משפט, שחושבת שהיא המהות, היא-היא הכול, היא יכולה להחליט מה נכון ומה לא, והיא, בשיטת "חבר מביא חבר" ו"שמור לי ואשמור לך", לוקחת רק את חבריה מהצלחת, ככה, מהמשפחה, מה שנקרא, וממנה אותם אחד אחרי השני. מה שביקשתי בסך הכול הוא שכנהוג בדמוקרטיות בעולם, באירופה ובארצות הברית – הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם – שניתן את הכוח הזה לעם, למי שבעצם הוא-הוא הדמוקרטיה; שהכוח הזה יגיע לכנסת בצורה שקופה, אל נבחרי העם, שאותם שופטי בית המשפט העליון ייצגו את רוב העם. אבל זה כמובן משהו ששר המשפטים מתנגד לו למרות כל הרפורמות שהוא הבטיח שהוא יעשה במערכת המשפט.

אני רוצה להגיד לכם שאת הצעת החוק הזאת, שהגיש בראשונה חברי חבר הכנסת עמית הלוי המוכשר, החלטתי להגיש שוב בכנסת הזו כי חשבתי שלמרות שיש וטו על מה שהליכוד מגיש, שר המשפטים גדעון סער, שיודע כמה חשוב לעשות שינוי במערכת המשפט למען העם הזה, שאני יודעת שהוא אוהב – בכל זאת מסרב אפילו לקרוא אותו. אני הגעתי להצעת החוק הזאת עקב המאבק שלי בדרום תל אביב בהסתננות הבלתי-חוקית. שם לראשונה נחשפתי לאטימות ולניתוק של שופטי בית המשפט העליון. שם גם פגשתי לראשונה את מי שהיה שר הפנים דאז – שלא מקשיב לי, זה בסדר, אולי הוא יראה את זה אחר כך – גדעון סער, שהסתכל לי אז בעיניים ואמר לי: מאי, אני מבטיח לך, אנחנו נציל את דרום תל אביב. אנחנו נוציא מכאן את כלל המסתננים הבלתי-חוקיים. ואמרתי לו: אדוני שר הפנים, זה רק שופטי בית המשפט העליון. זה רק הם שמעכבים, שמתוך גחמות שמאל מאוד מאוד עקרוניות, הם לא יודעים אפילו איך נראה מסתנן אריתריאי אבל הם מקבעים לנו אותם בשכונות. הם נותנים למקרי האונס, הרצח וההתעללות להמשיך לקרות.

אני תופסת את הראש ואני אומרת, באמת, גדעון, בנימה אישית: אתה אומנם לא מקשיב לי, אבל אתה יודע, לקחת את המנהיגות שלך, לקחת את אותה מנהיגות כדי להתנקם במנהיג אחר, זו לא מנהיגות. זו לא מנהיגות. מנהיגות זה לקחת את הכוח הפוליטי העצום שיש לך כדי לקדם את מה שאתה, אתה, גדעון סער, מאמין בו, ואני יודעת שאתה מאמין בו. מנהיגות לא מוגדרת, אדוני, על ידי שנאה, לא על ידי חרמות אישיות. אתה היית בדרום תל אביב אין-ספור פעמים. אני ישבתי איתך, אני דיברתי איתך. אתה יודע את הכאב ואתה יודע שהמחסום היחיד להוציא את המסתננים האריתריאים – ואתה פגשת שם את התושבים, שהיום כועסים עליך מאוד – הם אותם שופטי בג"ץ, הם אותם שופטי בית המשפט העליון. אתה יכול להתעלם עד מחר ממה שאני אומרת, אבל אתה יודע שזה נכון.

ובחיבור מצמרר למה שקרה היום – היום החלה נפילת אותה ממשלה פוסט-ציונית שאנחנו עדים לה, ואני רואה את התקשורת רק מדברת על אותן סיסמאות: ביבי, בן גביר, סמוטריץ', דודי אמסלם. אלה הדברים שכאילו יש להם על מה לדבר, על הסגנון ועל הכול. אז אני רוצה להגיד לכם, וגם לך, אדוני היושב-ראש: אני החלטתי באמת, לכבוד אותה תקשורת ולכבוד החוק החשוב הזה שבעזרת השם עוד נעביר, לא להסתפק רק בפיזור סיסמאות ורמיזות לכם, אזרחי ישראל, אלא לבוא ולהגיד לכם בלי למצמץ ולהגיד בבירור מה אנחנו מתכוונים לעשות יום אחרי שנזכה לאמון הציבור, בלי בלבולים ובלי מצמוצים. נתחיל בגולת הכותרת: מערכת המשפט – קודם כול, החזרת השלטון שנלקח מהריבון בעורמה משפטית על ידי פסקת התגברות ביום הראשון לבחירתנו. זוהי חובתנו כלפי הציבור שלנו.

הדבר השני: בחירת שופטים – בדיוק החוק שהגשתי היום – לפי השיטות הדמוקרטיות הגדולות בעולם, על ידי ריבון, הריבון, שזו הכנסת, באמצעות שימוע פומבי וכלל הדברים שישמרו על הדמוקרטיה, אותה דמוקרטיה גדולה שאנחנו כל כך מתגאים בה, שבעצם היום נשלטת על ידי דיקטטורה שאני יודעת ששר הפנים אחרי זה ילך אולי לאופירה וברקו, לתוכנית כזאת או אחרת, ויגיד: איך חברת הכנסת מאי גולן מדברת על מערכת המשפט? איך היא אומרת דברים נוראיים כאלה? ככה אנחנו רוצים שהילדים שלנו ילמדו? אז כן, אדוני שר המשפטים, אני רוצה שהילדים שלי, בעזרת השם, והילדים של כולנו, ידעו שיש פה מי שנלחם על העם היהודי, על הדורות הבאים, ולא נותן למיעוט שמאל כזה או אחר להנהיג את מה שקורה לנו במדינה.

הדבר הבא זה שיטת הסניוריטי, שצריכה להיעלם מהעולם. באמת, אותה מערכת משפט מוכשרת ומצוינת תכהן כמגדלור משפטי אבל תהיה עצמאית ולא תתערב אצלנו בחוקים. חוק היועמ"שים הוא מאוד חשוב. נגמרו הימים שיועמ"ש מגיע למנכ"ל משרדו ומזהיר אותו: אם לא תתנהג יפה, תוך שעה אני קורא לאבא שלי לעשות כאן סדר ולהסביר לך מי מחליט כאן. מי זה אבא שלו? היועמ"ש, כמובן, אם תהיתם.

בנוגע לפרקליטות – משהו חשוב: לגוף המושלם הזה, באמת, החסר שום פגיעה הזה, יוקם גוף ביקורת אמיתי אשר בראשו נעמיד בצו 8 אישיות מקובלת על כולם, כמו כבוד הנשיאה הילה גרסטל או פרופ' פרידמן. הם יקבלו מהמחוקק כלים אמיתיים לביקורת, לא כאלה שהם ממציאים לעצמם. וכאשר כבוד הנשיאה גרסטל תגיע ותאמר שבאמות מידה שלה אדם כמו שי ניצן לא יכול לשמש פרקליט המדינה, אז אנחנו נרצה לדעת מדוע, ולא נטאטא את זה מתחת לשטיח. על אפכם ועל חמתכם נקים ועדת בדיקה על תיק גיבור עם ישראל גל הירש; על אפכם ועל חמתכם נקים ועדת בדיקה על חקירות ראש הממשלה וכל כנופיית האיפכא מסתברא. נפצל את תפקיד היועמ"ש, כי מסתבר שהפרקליטות היא אותה פרקליטות, זה רק הגרון שמתחלף שם – פעם זה יועמ"ש, פעם זה שר.

וכמובן, זהות יהודית – נקים ועדה ממלכתית על פרעות תשפ"א, כי כשיורקים עלינו אנחנו לא אומרים שזה גשם. זה חשוב לדעת. אנחנו לא כפופים למועצת השורא, לא משחררים 400 זורקי בקבוקי תבערה כי מנסור עבאס ביקש. אנחנו נתגבר נטיעות למניעת השתלטות על שטחים בנגב, והחשמל היחיד שיקבלו פולשי הקרקעות זה מהבונקר של בנט ברעננה שהוא בנה ב-50 מיליון. אנחנו לא מחלקים שטחים לפורעים, נגמרו פנקסי הצ'קים. אגף התקציבים, אגב, לא ייסע יותר לכפר קאסם, שזו בירת הממשלה הנוכחית. אנחנו חוזרים לבלפור, בעזרת השם, ומניפים את דגל ישראל בגאון, לא את דגל מועצת השורא.

המדינה הזאת חייבת לחזור לשפיות. חייבת. הרי לא הסברתם לנו שבלי תקציב אין מדינה? זה מה שאמרתם לנו כל הזמן. אז אני שואלת: יש אזרח אחד, אחד, בשנה האחרונה, שהרגיש שאין תקציב? כי הרי מה שהם כן הרגישו זה שאין כאן כנסת, אין ממשלה, אין חקיקה. התקציב משתנה לפי כל גחמה של איזה ח"כ בודד כזה או אחר שקצת ממורמר ורודפים אחריו עם פנקס צ'קים. בקיצור, ארץ נהדרת סידרתם לנו.

אבל אני רוצה לומר מעבר – את החוק הזה היום אני מקדישה לתושבי דרום תל אביב, תושבי השכונות הכבושות, שלא מסתכלים עליהם, לא רואים אותם שם במגדל השן המשולש של בית המשפט העליון. שם הם אפילו לא יודעים איך המנקה האריתריאי שלהם נראה במסדרון. אבל אני מבטיחה לכם, אזרחי מדינת ישראל היקרים ותושבי דרום תל אביב היקרים, שכשנחזור – ונחזור במהרה, בעזרת השם – נחזיר את הארץ הנהדרת שהייתה לנו, נחזיר את השפיות ונשמור על דמוקרטיה אמיתית, לא כזאת שמתנהלת על ידי דיקטטורה משפטית שמהלכת אימים ואומרת לנו מה צריך לעשות, מבטלת לנו חוקים, מחליטה איזה חדר בבית של מחבל ייהרס, באיזו אדמת הקודש שלנו נבנה, איזה עץ ניטע, כן או לא, ואיך תיראה מדיניות ההגירה שלנו. נגמרו הימים, נגמרו הסיפורים. אנחנו בעזרת השם מגיעים כדי להשליט פה סדר, סדר שלא היה פה שנים, כי לא היה לנו רוב, וכאן אני קוראת לכם: ברגע שיוצאים לבחירות, תצאו להצביע בהמוניכם, כדי שלא ניתקע עוד פעם עם אנשי ימין מזויפים שמשקרים לכם ולשאר אזרחי מדינת ישראל בפנים. תודה רבה.