ממשלה בלתי לגיטימית שכושלת בטיפול ביוקר המחיה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הסיפורים הם בלתי נגמרים. מדי פעם יעלו לכאן חברי כנסת, כמו ששמענו עכשיו מחברת הכנסת דיסטל אטבריאן, והם מדברים על פייק ניוז.

חברת הכנסת דיסטל אטבריאן.

אטבריאן. בבקשה, לקח לי עשר שניות מהזמן. חברת הכנסת דיסטל אטבריאן סיפרה לנו סיפורי פייק ניוז. היה נהדר. רק לפני שנה, בשומר חומות – תנו לי רק להקריא לכם מה שהיה כאן, פשוט שתדעו: ב-2021 – 3,520 אירועים, שומר חומות; ב-2019 – 1,291 תלולי מסלול מעזה. ב-2022 – שישה. השבוע קיבלנו את השביעי.

אני לא הפרעתי לך. את לא תפריעי לי – – –

את מפריעה.

נזקי שרפות – – –

אני לא האשמתי אותך בכלום, את האשמת אותנו.

ב-2019 – 150 שרפות; 2020 – 652 שריפות; 2022 – ללא אירועים.

מה אני רוצה להגיד לכם? יש כאן ממשלה שפשוט טמטמה אותם. למה היא טמטמה אותם? כי קרה פה משהו די מוזר: יש פה אי-אמון כי האופוזיציה מתקשה להאמין שזה מתפקד כל כך טוב. יש משבר קואליציוני. חוסר היכולת להאמין בתפקוד הטוב של הממשלה מביא אותם לכל מיני סיפורים.

אז עכשיו אני אספר לכם. התפקוד בכלכלה כבר ברור לכם: מכל העולם – OECD, Fitch, מי שמדרג – אנחנו בין שלוש המדינות הטובות בעולם בתפקוד. תזכרו מה היה פה לפני שנה ומשהו: 160 מיליארד גירעון, 10%. אנחנו באפס גירעון, אפס אבטלה, 4.1% אינפלציה, לעומת כל המדינות – ארצות הברית 8.6%, בריטניה כמעט 9%. אז בואו נשים את הדברים על דיוקם.

עכשיו, אני לא רוצה להתחיל לפרט את ההישגים הפנומנליים של הממשלה. יש לה בעיה קואליציונית. יש לנו פה הרי שאלה מהו החזון שלכם, שאתם מעלים אי-אמון. הרי אחד הדברים שאנחנו רואים כאן, בפרלמנט הזה, פעם אחר פעם – עומדים פה אותם אנשים שניסו לגייס את ערביי ישראל בקורונה, ונתניהו נסע וחשב שיהיו לו עוד שני מנדטים בקרב ערבים, וברגע שזה התחיל לעבוד עם מנסור עבאס, אז "מס עבאס", "תומך טרור" כל הזמן, ולא נותנים לנו שום חזון איך מדינת ישראל תעבוד, שום חזון לא תשמעו. רק חזון עצמות יבשות בתוך המסגרת הזאת.

ולכן אני אומר לכם, חבריי, הגיע הזמן ליטול קורה מבין עיניכם. אני מקווה שהמשבר הקואליציוני הזה יעבור. אני חושב שהצעת האי-אמון הזאת כמובן תיפול. אני מקווה לייצב את הקואליציה, כי עם ישראל לא זקוק למה שאת חשבת קודם שהיה כל כך טוב – עוד ארבע מערכות בחירות עם שיתוק ובלי תקציב. לא זה החזון הישראלי, ולא החזון של מריבה אין-סופית, אלא חזון של לנסות לחבר חלקים וליצור פה את המאה הישראלית החדשה כפי שאנחנו רואים אותה, ולא איזה חזון עוועים, שתכף אנחנו נשמע עליו, להחזיר עטרה ליושנה או לקצץ את כל הכנפיים למדינה היהודית, כפי שאנחנו רואים. תודה רבה.