קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, זו הזדמנות להשתתף בצערך גם מעל הדוכן.
כתבתי נאום אבל הוא נשאר בלשכה – –
– – אז ברשותכם אני רוצה להגיד כמה מילים על א.ב. יהושע, שעזב את העולם היום. איש טוב וחכם עזב את העולם שלנו. היצירה שלו כאן לתמיד. אברהם גבריאל יהושע – "בולי" בפי חבריו. מהסיפורים הקצרים בתחילת הדרך, שהם בית ספר לדור שלם של סופרים, עד יצירות המופת שהוא השאיר לעולם, זכינו כולנו לחיות בדור שסופר ענק כמוהו הוא חלק ממנו. תודה על הטקסטים שהסעירו למיליונים את הנפש והרטיטו את הרוח. תודה רבה, א.ב. יהושע.
אבא שלי שירת במילואים. הוא היה משגיח כשרות, והזיכרון שיש לי – לפני שאני אודה לכולכם – זה הריח של המדים שלו, שאימא שלי הייתה אומרת: זה הריח של הארץ הזאת. אני ממש זוכרת אותי ואת אחי הקטן – אז היינו שניים, יוסי ואני – מסתכלים מהחלון ומחכים שהוא יגיע עם המדים שלו. הוא היה איש גדול; הוא עדיין איש גדול. זה תמיד מילא אותנו התרגשות שמישהו מאיתנו, אבא שלנו, לא שומר רק על הבית אלא שומר על המדינה; במקרה שלו, שומר גם במובן מסוים על הצביון של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, בתפקיד הקטן שלו כמשגיח כשרות, והוא היה מאוד מאוד גאה בתפקיד הזה, אני חייבת להגיד לכם.
תודה רבה למשרתי המילואים. תודה רבה שאתם פה. אני גאה להיות חברת כנסת במדינה שיש בה מערך מילואים כל כך מפותח וכל כך מיטיב. אני מצטערת שלא נאמתי את הנאום שכתבתי – הוא היה דווקא בסדר – אבל אני אמצא הזדמנויות להודות לכם בהרחבה. תודה רבה. תודה, אדוני היושב-ראש.
252 מילים של אמילי חיה מואטי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.