אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחיי ואחיותיי המילואימניקים, המילואימניקיות, מכובדיי כולם, החודשים מאי-יוני לפני 20 שנה בדיוק עם אחינו הצנחנים במילואים, ויחידות רבות אחרות, בסמטאות מחנה הפליטים טול כרם. אני מפקד פלוגה ב', גדוד 420, חטיבת המילואים "שועלי מרום". ימים מדממים של האינתיפאדה השנייה, ובזמן שאנו פעלנו בערים הגדולות ביהודה ושומרון – חלק מהחזרת הביטחון למדינת ישראל – התפוצצו מחבלים מתאבדים ברחובות ערי ישראל. לחמנו בין סמטאות מחנה הפליטים, ובאותו קרב נפל אחד מאחינו, אורן צלניק, זיכרונו לברכה, מפלוגה א', הפלוגה של חברי השר מאיר כהן.
תמונה אחת נחקקה בזיכרוני מהקרב הזה. יצאנו לכמה שעות התארגנות בפאתי מחנה הפליטים. בזווית העין ראיתי את הנגמ"ש של אורן. בעודי מחנה את הנגמ"ש שלי ראיתי את חבריו לפלוגה של אורן שוטפים את דמו ואת דם שניים מחבריו שנפצעו מכבש הנגמ"ש ומייד אחר כך חוזרים לשדה המערכה. כך נראית דבקות במשימה; כך נראית אחוות לוחמים. ותסלחו לי שאני אחזור על משהו ששמעתם ממני קודם: שם על מדי הב', חבריי בקואליציה, חבריי באופוזיציה, אין ימין ואין שמאל, אין אשכנזי ואין ספרדי, אין עשיר ואין עני; יש אחים, אחים לנשק, אחים למילואים.
ושוב נזכיר ביום הזה, ביום המכובד הזה שאנו מציינים, רק דבר אחד – שאדם שיוצא לשירות מילואים לא תמיד חוזר משם, כי שירות במילואים הוא לא רק "גבעת חלפון", והוא לא רק הצחוקים עם החבר'ה בפלוגה בערב, והוא לא רק העל האש בסוף המילואים, והוא אפילו לא רק הזיעה הניגרת מתחת לאלונקה – הוא מסירות נפש, הוא מסירת הנפש על הגנת עם ישראל. זה שירות המילואים, זו העובדה הבלתי-נתפסת על בחור או בחורה שרגע אחד הם אזרחים ולמוחרת הם על מדים, רגע אחד הם עובדים במקום עבודתם ורגע אחרי זה הם מוסרים את הנפש למען מדינת ישראל.
ולנו חברי הכנסת יש תפקיד כאן, ולכן השדולה של חבר הכנסת קיש ושלי פעלה ותפעל על מנת לקדם – לקדם הטבות, לקדם ימי מילואים שיוכרו באופן מלא, לא רק ב-100%, אלא ב-130% ו-140%, לקדם תיקונים בביטוח הלאומי, לתקן את ההטבות שמגיעות גם למפקדים וגם לחיילים. כל אלה הם חשובים מאוד, אבל עיקר העיקרים הוא שאנחנו, חברי הכנסת – צד ימין, צד שמאל, אופוזיציה, קואליציה – נהיה חתומים על אותו חוזה בלתי כתוב בין המדינה לבין האזרח המשרת לזמן קצוב במילואים. את החוזה הזה נקיים בלי קשר לצד, ללא קשר לאופוזיציה, ללא קשר לקואליציה. הוא ליבת הקיום שלנו כאן, הוא האירוע שלנו כאן. נדע כולנו בכנסת ישראל שברגע האמת נעמוד אנשי המילואים – כן, גם אני בתוכם – ונצא לשרת. ידעו אנשי המילואים שברגע האמת אנחנו, כנסת ישראל, מדינת ישראל, נעמוד לצידם. תודה.
405 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.