קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, קודם כול שוב, גם אני רוצה להשתתף בצערך, בצער המשפחה, ושבאמת לא תדעו צער יותר.
תראו, אדוני היושב-ראש, מה שקורה בכנסת היום לא מתנהל בקיוסק. בעל קיוסק לא מתנהל כמו שמתנהלת כנסת ישראל. צריך להבין, יש פה מאות עובדים, יש פה 120 חברי כנסת.
צודקת, לא כולל נורבגים. יש פה כנסת במדינת ישראל שמתנהלת כמו חמארה בשוק. יש סדר-יום – החלטתם לבטל אותו עכשיו, אני קורא לפני עשר דקות. אז בשביל מה התקלחנו בבוקר, עשינו פן בשתי השערות, לבשנו חליפה, באנו לעבודה? איך אמרתם? באנו לעבוד.
אבל אנחנו באמת רוצים לעבוד, אדוני היושב-ראש. אתם מתנהלים בליצנות, חבל על הזמן. זה לא יאומן כי יסופר. שחררו. תפסיקו לבייש את עם ישראל. הילדים פה רואים אתכם, כל הציבור רואה אתכם. שחררו, לכו הביתה. מה ייתן לך עוד יום ועוד יום ועוד שבוע? מה ייתן לך, מר בנט, עוד שיירה ועוד יום? המשך השיפוצים של הבית שלך, שעוד לא נגמרו? עוד אוכל? רבותיי, הכנסת לא מתנהלת, לא מתכנסת. הינה, עוד מעט אנחנו הולכים הביתה. למה?
אז אדוני היושב-ראש, אני מציע לך גם להציע לחברים שלך, ואני אומר לך שהיינו בנקודה הזאת. יש נקודה ששם אומרים: רבותיי, נגמר. בוא נלך לבחירות, העם יגיד את דברו, כי כרגע זה ביזיון של כל מדינת ישראל. תודה רבה.
207 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.