קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, התלבטתי אם להישאר בשעת לילה מאוחרת ולדבר על הנושא הזה. אני לא יכולה להרשות לעצמי שלא לדבר עליו כי זה מדיר שינה מעיניי. אני גרתי בלוד עשר שנים, וההצעה לסדר-היום שהגשתי מדברת על החשש ורמת המתיחות הגדולה מאוד שהתעוררה והתפרצה במאי 2021. מאז היה נראה שהדבר קצת שכך, קצת נרגע, קצת לא עולה לכותרות. אנחנו בכל זאת מספקים פה בכנסת לא מעט סיבות לדרמות תקשורתיות, ולוד, רמלה, חיפה, שככו, נרגעו, לכאורה. היה לי חשוב לחכות, גם אם זה היה ב-03:00, כדי לבוא ולהגיד שזה פשוט לא נכון. קודם כול, היה רצח בלוד לפני יומיים-שלושה; ב. בימים האחרונים ובשבועות האחרונים היו בחיפה לא מעט מקרים של התנכלויות בין ערבים ליהודים – דבר שחיפה לא באמת מכירה, זה לא דבר שכיח בחיפה, העיר שלכאורה יש בה דו-קיום.
אני זוכרת שבימים הראשונים שלי כחברת כנסת, עוד בממשלה הקודמת, באפריל בשנה שעברה, בלי שהייתה בידיי תמונת מצב מודיעינית או מידע אבל מההסתובבויות של בשטח, עליתי לדוכן – אני חושבת שאפילו בפעם הראשונה – ואמרתי שהשטח מבעבע, שעוד רגע הוא מתפוצץ לנו בפרצוף. האמת, כבוד היושב-ראש, סגן השר, השר, חברי כנסת, היושב-ראש, לא הבנתי עד כמה זה באמת היה נכון. מאז שעליתי לארץ לבד בגיל 17 מעולם לא פחדתי על המדינה כמו שפחדתי במאי 2021. אין כפר ערבי אחד שלא הייתי בו לבד, בכל האינתיפאדות – אינתיפאדת הסכינים, הפיגועים. גם כשהיה לאחרונה הפיגוע המזעזע בחדרה, שזה מאוד קרוב אליי, לא הרגשתי נוח, אבל לא פחדתי כמו שפחדתי במאי 2021 מה, לעזאזל, יקרה למדינה הזאת.
ואני עומדת פה ואני מבקשת ממך, מהשר, מסגן השר, מהיושב-ראש ומחברי הכנסת לזכור שאין משרד ממשלתי שמתעסק בערים מעורבות, אין ועדה בכנסת שמתעסקת בערים מעורבות, אין כתובת לערים המעורבות ואין תקציב ייעודי לערים המעורבות. זאת לא הפעם הראשונה שאני אומרת את זה. אני אומרת את זה ב-24:00 כי הדבר הזה הולך להתפוצץ לנו בפרצוף. בשביל זה אני נלחמת שבבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים ילדים יהודים ילמדו ערבית מדוברת כדי שיוכלו לדבר אחד עם השנייה. בלוד ילדים ערבים ויהודים כמעט לא מדברים אחד עם השנייה. כשאני באה למשרדי הממשלה ואני מסבירה עד כמה זה חשוב – וזה כמובן לא מספיק, זה דבר אחד קטן – מציעים לי שבבית ספר אחד בלוד בשנה הבאה ילמדו ערבית.
תקשיבו, חברים, אני מרימה דגל אדום. המצב לא טוב. יש מתח בין השורות ומתחת לפני השטח בערים המעורבות, בלוד. זה לא מעניין כבר את התקשורת, כי נמאס, אבל אנחנו נתעורר עם הדבר הזה וזה יתפוצץ לנו בפרצוף. בואו נשים יד, אופוזיציה, קואליציה. זאת המדינה שלנו, אנחנו אחראים עליה. תודה.
406 מילים של רות וסרמן לנדה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.