קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני אתחיל מן הסוף. דיבר כאן השר על מופע צביעות שהוא לא ראה כמותו. אני חייב להגיד לכם שהעוזרת הפרלמנטרית המנוסה שלי שלחה לי אתמול בווטסאפ את התשובות של ועדת שרים לחקיקה. אני חשבתי, אדוני, אותו משפט בדיוק. ראיתי כל מיני מופעים של צביעות, אבל לומר על החוק הספציפי הזה שמבקשים לדחות את ההצבעה עליו בשלושה חודשים אחרי ששמונה חודשים הוא שוכב בוועדת הכנסת, חוק שהעברנו כאן בקולות של ימינה, תקווה חדשה, ובוודאי האופוזיציה הנוכחית – שמונה חודשים או שבעה חודשים, אל תתפסו אותי בלשון; הצעת החוק שעברה בקריאה טרומית ישבה בוועדת הכנסת כאבן שאין לה הופכין, ועכשיו לבקש עוד שלושה חודשים לדיון זה באמת מוזר בעיניי, בלשון המעטה. מילא כשמדברים על איזה דיון תקציבי, אולי יסכימו על איזה סכום באמצע.
דבר שני שאני רוצה לומר, אדוני השר, נניח – רק נניח – שכל מילה שאתה אמרת כאן לגבי מי עשה מה ומי לא עשה ואיך כל אחד הצביע וכל אחד התנהג, נניח שזאת אמת לאמיתה, אני לא הבנתי מה זה קשור – חברי חבר הכנסת קיש, אני מנסה לשכנע את השר שישיב לי.
אדוני השר, השר פורר, אני אומר, נניח שכל מה שאמרת כאן זאת אמת לאמיתה לגבי מי הצביע, מי לא הצביע, מי תמך, מי לא תמך - - -
אז אני אומר, נניח שכן – אני לא הבנתי מה זה קשור להצבעה עכשיו, פשוט לא הבנתי. איך אמרת, נקרתה בפנינו ההזדמנות. זאת ההזדמנות. יש רוב ברור, כפי שזה בא לידי ביטוי לפני כמה חודשים, להעברת החוק הזה לביטול יישום תוכנית ההתנתקות בצפון השומרון, אז בואו ניקח את ההזדמנות בשתי ידיים. למה עכשיו צריך לעשות חשבונות היסטוריים. וכפי שאמרת – ואני מודה לך על ההגינות – איתי, באופן אישי, קשה לעשות חשבונות היסטוריים בנושא הזה.
לכן אני חוזר ומבקש מכל חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק, להעביר אותה בקריאה טרומית, ולשם שינוי לא רק להעביר אותה בקריאה טרומית, אלא חיש מהר להפוך אותה לחוק בישראל. תודה רבה.
318 מילים של יולי יואל אדלשטיין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.