קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תראה מה זה, אני לא מזהה כאן אפילו אחד מחברי סיעת ימינה. איפה כל החבורה שלא מתביישים להמשיך לשבת בממשלה תומכת טרור, שמשלמת מאות מיליונים לעבאס, לאחמד טיבי, לזועבי, למטרות אנטי-ציוניות? והם בורחים כאן מהמליאה. הם ייכנסו בשנייה האחרונה בדלת ויגידו נגד, בלי בושה. הם לא מבינים שהחבורה שיושבת כאן: לפיד, שרוצה ליישם את לקחי ההתנתקות ולנתק עוד עשרות אלפי יהודים, וגנץ, שכורע ברך השכם והערב בפני הארכי-טרוריסט אבו מאזן, וכל החבורה הזאת, האנטי-ציונית, עושה עליהם סיבוב פוליטי. הם מכינים את התשתית הרעיונית, את התשתית האידיאולוגית, לתוכניות הנבזיות של לפיד, של גנץ, להחזיר עוד חבלי ארץ לטרוריסטים, לתת עוד פרס לטרור, עוד מתנה. הם פוגעים בנו. רק הלילה ניסו לרצוח את בנה ונכדיה של חברת הכנסת סטרוק. במקום לבוא כמו יהודים גאים, כמו ציונים, ולהראות לטרור מה זה, להראות לטרוריסטים: אתם תבואו בטרור, אנחנו נבנה עוד יישובים, אנחנו נבטל את תוכנית ההתנתקות, אנחנו ניקח לכם שטחים, ממה שאתם חושבים שזה שלכם, במקום זה, באה חבורה של אנשים רופסים, חדלי אישים, שלא מסוגלים להרים ראש בפני הטרוריסטים האלה. לא מסוגלים להרים ראש יהודי גאה, ולהגיד: כן, אנחנו בעד המולדת שלנו, אנחנו בעד הארץ שלנו, והיא כולה שלנו.
יושבים כאן גם בני משפחתו של יהודה דימנטמן, השם ייקום דמו, שנרצח בפתח הישיבה בחומש. מדברים, מתחננים, מתרוצצים, חברי ימינה, כדי להתחנן שגנץ לא יפנה את חומש עכשיו; שיחכה קצת לפגרה; שהכנסת לא תתפזר בחודשיים האלה. בושה וחרפה.
במקום לבנות ישיבה על קברו, במקום לבנות יישוב גדול על קברו, היכן שנרצח, לתת תשובה לטרור במקום שהוא נרצח, תשובה ניצחת, כל מה שיש לכם לעשות זה להתחבא, ללכת ולנסות להוציא ספינים, כאילו יש לכם איזושהי זיקה לימין. אם התנתקתם, תגידו: התנתקנו. גם ימינה, גם תקווה חדשה. גם אתה, אדוני השר, והסיעה שלך, ישראל ביתנו. איפה ביתנו אם אתה מצביע ואומר לחברים שלך להצביע נגד ישראל? בושה וחרפה.
השר פורר עולה כאן לדוכן, ובמקום להרכין ראש בבושה, במקום להסתכל בעיניים למשפחה של הנרצח, השם ייקום דמו, יהודה דימנטמן, ולהגיד לה: אנחנו נלך איתכם הפעם; אני לא מסוגל להתנגד לחוק כזה; אנחנו רוצים שתקום שם ישיבה על קברו של יהודה, השם ייקום דמו – הוא עולה לכאן וחושב שעם ישראל טיפש. הוא חושב שהוא יכול לשבת בתוך ממשלה, שבה כל היום, כמו בקזינו, מכניסים מטבעות זהב, משלשלים את המטבעות למכונה של הרשימה המשותפת, של זועבי, של עבאס, ומקווים – כן? זה כמו קזינו, כי הם מקווים שההפעלה של המכונה תייצר להם איזה הצבעה טובה כאן. כי גם משלמים להם מאות מיליונים למטרות טרור, בסופו של דבר, לפרוטקשן, וגם בסוף ההצבעה הם לא בטוח איתכם. הם משחקים גם איתכם. הם רשת ביטחון, אבל הם משחקים איתכם.
אז במקום להגיד: חטאנו, עווינו, פשענו, נעשה משהו אחד, נייצר איזו סנונית ראשונה בממשלה האנטי-ציונית הזו ונלך עם ההתיישבות, נצביע בעד ארץ ישראל, מה הוא עושה כאן? עוד פעם, כמו חמד עמאר: מה עשיתם, מה עשיתם 12 שנה. זה מה שיש לכם לומר. תחזרו בתשובה. מה זה חשוב מה היה ומה לא היה? לא הייתה קואליציית ימין שהצביעה – נכון, אף פעם לא הייתה; תמיד היה מישהו שהתנגד, אם זה לפיד ואם זה ברק.
לא שמעתי את דברייך, חברת הכנסת.
אבל על זה אני מדבר, אז אם ב-12 שנה לא הספיקו לעשות, זה אומר שעכשיו, כשאתם יושבים בממשלה שבגללה הטרור מרים את ראשו המכוער, האנטישמיות מרימה את ראשה, אתם רואים מה קורה ברחובות, ראיתם מה קרה הלילה, וזה קורה כמעט כל שעה – במקום לחזור בתשובה, במקום להתחרט, מר לפיד רוצה ליישם את לקחי ההתנתקות ולגרש עוד 80,000, 90,000 יהודים מבתיהם? הוא עומד כאן כאילו שזה לא מזיז לו, כמו חותמת גומי בעד ונגד של הרשימה המשותפת ושל עבאס. אני קורא לכל מי שעדיין יש לו זיקה לארץ הזאת לפחות לברוח החוצה בבושה, אם לא להצביע בעד החוק הזה.
601 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.