ציון יום המודעות לבריאות הלב

אדוני היושב-ראש, חברים יקרים, טוב שיש לנו זמן גם להתעסק בדברים אחרים מלבד קואליציה–אופוזיציה ופוליטיקה, נושאים שהם בעצם חשובים יותר מכל דבר אחר, לדעתי.

אני משיב בשמו של שר הבריאות ומשרד הבריאות. לוקחים חלק ביום המודעות למחלות לב. מחלות לב נגרמות ממחלה של העורקים הגורמת להתקפי לב ומוות פתאומי. בעבר מחלות הלב היו גורם התמותה הראשון, אולם בשני העשורים האחרונים חלה ירידה בתמותה בקרב גברים ונשים, אם כי שיעור התמותה בקרב הגברים היה ונשאר גבוה יותר. הירידה בתמותה ממחלות לב בישראל בולטת במיוחד ביחס לרוב מדינות ה-OECD, שבהן מחלות הלב הן עדיין גורם התמותה הראשון, לפני מחלת הסרטן. הדבר נובע בעיקר מכך שבישראל נעשות פעולות צנתוריות רבות יחסית למדינות ה-OECD. הירידה בתמותה ממחלות הלב בישראל היא תוצאה ישירה של נגישות מיידית לטיפול ביחידות צנתורי הלב, הנמצאות בכל מרכז רפואי פרט לאילת. סיבות נוספות לירידה בתמותה הן טיפול תרופתי מיטבי לאחר אירוע לב, מעקב בקהילה ושיקום הלב. המעקב לאחר אירוע לב כולל טיפול בגורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, סוכרת, יתר שומני הדם, עישון, השמנת יתר, תזונה לקויה והיעדר פעילות גופנית. כל אלה נעשים על ידי רופאי הקהילה ובמסגרת שיקום הלב.

למרות שעלותו של שיקום הלב כלולה בסל הבריאות, רק כרבע מהחולים הזכאים לשיקום לב זוכים להשתתף בתוכניות השיקום. הדבר נובע בעיקר מהתשלום הנמוך שהקופות מקציבות לשיקום – נמוך בהרבה ממה שהוקצב – דבר שהופך טיפולים אלו ללא כדאיים כלכלית. אחד הפתרונות הקיימים לחולים יציבים היא שיקום לב במעקב מרחוק באמצעות שעון דופק חכם. תוכנית זו החלה לפעול על פי הקריטריונים שנקבעו על ידי משרד הבריאות.

הפרעות בקצב הלב, שאינן מאפשרות את פעילותו האפקטיבית, עלולות לגרום למוות פתאומי. הטיפול החשוב ביותר למניעת תופעה זו הוא שימוש בדפיברילטור בדקות הראשונות לאחר האירוע. בישראל קיימת מודעות להצבת דפיברילטורים חצי אוטומטיים, שהפעלתם פשוטה ועלותם קטנה יחסית. משרד הבריאות פעל ופועל רבות להנגשתם של מכשירים אלו במרחב הציבורי. בין היתר, המשרד מתקצב פרויקט משותף להצבת מכשירים אלו במאות יישובים ברחבי הארץ, ובעיקר בפריפריה.

אי-ספיקת לב היא מחלה נפוצה, ונגרמת מהפרעות בתפקוד שרירי הלב, לרוב בגלל אוטם שריר הלב, דלקות, מומי לב מולדים ועוד. עד לאחרונה אי-ספיקת לב מתקדמת הייתה כרוכה בשיעור תמותה גבוה, אך שימוש בתרופות חדשניות הביא לשיפור משמעותי בתחלואה ולירידה בתמותה. מדובר בתרופות חדשניות שפותחו במקור לטיפול בסוכרת ונמצא שהן יעילות ביותר גם לטיפול באי-ספיקת לב. לחולים הלוקים באי-ספיקת לב הנזקקים להשתלת לב, משאב נדיר יחסית, יש אפשרות להשתיל משאבה התומכת בלב הכושל, LVAD, שיכולה לתת פתרון עד שיימצא לב מתאים להשתלה.

בתקופת הקורונה מערכת הבריאות למדה על השפעת המחלה והחיסונים על שריר הלב. השפעת הקורונה על שריר הלב חמורה בהרבה מהשפעת החיסונים, אשר ברובם הגדול של המקרים, הבודדים יחסית, חלפה בתוך שבועות בודדים.

לסיכום, הקרדיולוגיה בישראל היא מהטובות בעולם, קלינית ומחקרית. הדבר בא לידי ביטוי בפרסומים הרבים, כנסים מדעיים, פיתוחים טכנולוגיים, וכאמור לעיל, גם בירידה בתמותה ממחלות לב. עם זאת, עדיין יש מקום לפעילות רבה, בעיקר בתחום המניעה וקידום אורח חיים בריא. במסגרת זו הקצה משרד הבריאות לרשויות המקומיות בשנת 2022 תקציב בסך כ-15 מיליון שקל עבור התוכנית "אפשריבריא". תקציב זה ינוצל לתוכניות התערבות שונות בתחומים של צמצום העישון ונזקיו, תזונה בריאה, עידוד פעילות גופנית ועוד. משרד הבריאות פרסם קול קורא להשתתפות בתוכנית זו וזכו בה 77 רשויות מקומיות, לעומת 54 רשויות שהשתתפו בשנת 2021. בנוסף, מתקיים שיתוף פעולה עם משרד החינוך לקידום תוכניות בריאות בבתי הספר שמטרתן להנחיל עקרונות של אורח חיים בריא מגיל צעיר.

לאחרונה משרד הבריאות היה שותף באישור צו מיסוי על סיגריות אלקטרוניות ובקידום הצעת חוק של ידידנו חבר הכנסת מוסי רז לביטול החרגת פרסום מוצרי עישון בעיתונות המודפסת. במקביל משרד הבריאות ממשיך לקדם תכנים למניעת עישון בקרב כלל האוכלוסייה עם שותפים רבים ולחזק את שירותי הגמילה מעישון הניתנים על ידי קופות חולים.

אלו הדברים שמשרד הבריאות העביר לנו. תודה, אדוני היושב-ראש.