ציון יום המודעות לבריאות הלב

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אומנם לא רבים הנוכחים כאן באולם; זה יום שלישי, מסורת היא בידינו שלא רבים נוכחים. כבוד השר חברי עיסאווי פריג', היום הזה, יום בריאות הלב, פרי יוזמתי ויוזמתו של אלי שבתאי, שהוא מושתל לב שעבר רבות עד שהגיע ליכולת וקודם כול לצורך בלב מושתל, והוא יוזם היום הזה. ניתן לומר: רחש ליבו דבר טוב, כפי שלמדנו מתהילים. בכנס באודיטוריום כאן, בכנסת, בצוהריים, הוא ריגש אותנו בסיפור האישי שלו. בעקבות יוזמתו, סיעתנו, סיעת תקווה חדשה, החליטה לאמץ את היוזמה הזאת, והטילו עליי להעניק את החסות בתקציב צנוע, אבל את הארגון הטילו בידי מנהלת סיעת תקווה חדשה לילך מנחם, והיא עשתה את עבודתה באופן יוצא מן הכלל, וציינו את היום הזה לא רק באודיטוריום אלא גם בכמה מוועדות הכנסת, שם הייתה נוכחות יפה, גם של כיתות מבתי ספר אחדים במגמות רפואה. אודה על האמת שלא ידעתי שיש מגמות כאלה בכמה וכמה בתי ספר.

על תפקיד הלב עמדו קדמונים, גם מצד אחד וגם מצד שני. "עלץ לִבי בה'", קראה בשמחה חנה אם שמואל. בקוהלת, היועץ הטוב, מצאנו: "ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלֹהים את מעשיך". אלה ביטויים להשלמה, לשלמות פנימית, לשמחת הלב, שהם, על פי הבנתי הבלתי-רפואית, הבלתי-מדעית, מקור לבריאות. ומצד שני, למשל באיכה: "על זה היה דוֶה ליבנו על אלה חשכו עינינו". ובבראשית, אפילו על ריבונו של עולם: "ויתעצב על לִבו" – כאן משתלט הצער ומבשר חולי.

כל זאת אני אומר מתוך התבוננות רבת-שנים בחברים, בקרובים, קורא עיתונים. אני חושב שהדברים האלה במידה רבה מבטאים את המציאות, אם כי אינני מתיימר להביא בפניכם מסקנה מדעית.

ארחיב מעט את היריעה, אדוני היושב-ראש, ברשותך, ואציין שבשנתיים האחרונות חזינו בארצות רבות וגם כאן, בארצנו, בהתקפה רבתי, עיוורת, על המדע, על יסודותיו, על שיטותיו, על גילויו, על מסקנותיו, וחזינו בחוסר אמון מוחלט בהמלצות מומחים. חלקו גם על חלק מן ההתפתחות הטכנולוגית, על המבחן המדעי. צריך להבין: גם כשהסבירו לנו שכל חברות התרופות הן מושחתות והתרופות שלהן מזיקות – למשל, בעניין שלפנינו, תרופות מונעות בהשתלת איברים, שהגוף דוחה אותם לעיתים, הן פרי של ידע מדעי שנאסף בדקדקנות במשך שנים רבות. עצם ההבנה של פעילות הלב ומערכות הגוף הקשורות בו, ואיזו לא קשורה בו, מבוססת על ידע מדעי, ולכן עלינו למסור כבוד לרופאים, כבוד לרופאים החוקרים, כבוד לרופאים המבצעים, כבוד למדענים.

ובהקשר זה אני מבקש, אדוני היושב-ראש, להביע גינוי תקיף וחריף לתופעה שאיננה מסתיימת לנגד עינינו, ואבקש לגנות את תוקפיה הכמעט-קבועים של ד"ר שרון אלרעי פרייס ולקרוא לה מכאן קריאת חזקי ואמצי, אל תערוצי ואל תיחתי ותמשיכי לתרום, כפי שאני יכולתי להעיד, חזיתי, ראיתי ושמעתי את תרומתה, את גישתה, את השקט שבו היא דוברת והביטחון המדעי שהיא ניחנה בו על סמך הידע שלה.

כמובן, אנחנו יודעים שלאורח החיים יש חשיבות רבה כדי לא להגיע למחלת הלב, כדי לא להגיע למחלת הלב, וחלילה אפילו לצורך של התיקון הקשה הזה של השתלת הלב. גם כאן יש חשיבות לא רק, כפי שממליצים, לספורט, לפעילות הגופנית, וכפי שאמרתי לשלמות הנפשית, עם כל צרותינו וכל אתגרינו. גם כאן יש מקום לתרופות. גם הן פרי לא רק של טכנולוגיה אלא של הגילוי המדעי הראשוני של המבנה של המולקולה, ואחר כך, כמובן – יישום השפעתו על גוף האדם.

כל אלה חוברים להם יחדיו לתמונה שצריכה לגרום לנו לתחושה של תקווה כי אם נפעל כהלכה, אם נחנך את הנוער כהלכה – וגם מבוגרים לא מאחרים לסגל לעצמם אורח חיים בריא – אנחנו לא רק נחסוך דמים מרובים לקופת המדינה, אנחנו נזכה לא רק לאריכות ימים כפי שאנחנו רואים לפנינו בשנים האחרונות, אלא לאריכות של חיים ואיכות חיים כפי שאנחנו מצפים.

אני מאוד מקווה שזו ההתפתחות החיובית שנראה בשנים הקרובות. תודה, אדוני היושב-ראש.