קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, בתחילת דבריי ברצוני להודות לחבר הכנסת זאב בנימין בגין גם על דבריו אבל גם על כך שהוא אימץ את היום הזה כאן, בכנסת, עם כל המשתמע מכך, ונתן את מה שהוא יכול לתת ומה שהיה צריך פה כדי שהיום הזה יצוין בכנסת.
אנחנו יודעים שאנחנו מציינים מפעם לפעם, כמעט בכל שבוע או מעת לעת ימים מיוחדים בעניינים מסוימים כאן, בכנסת. יש לזה לפעמים כמה מטרות, אבל ודאי יש בחלק גדול מהדברים מודעות, התייחסות, לקדם דברים. כשאנחנו מדברים היום על נושא של בריאות יחד עם בריאות הלב, אז יש ודאי דברים רבים שנעשו בתחום המחקר, בתחום הרפואה, במודעות לדברים, בחינוך בנושא הלב. אין ספק שנושא הלב הוא נושא שמטפלים בו, ובאמת גם מבחינה רפואית הוא נמצא במקום שיש בו תמותה, או אחד מהדברים שמביאים לזה, וגם היום נמצאים בו החולים הקשים שיש, והוא חולי מרכזי ובעיה מרכזית.
אנחנו מבינים את חשיבות המאמצים והאמצעים לנושא של בריאות הלב, ואני חושב שנעשה. אם נסתכל על הרפואה, גם בישראל – בכל מקום בעולם, אבל בוודאי שישראל נמצאת במקום טוב, והיא יודעת היום לתת מענה. היום במדינת ישראל אפשר לקבל טיפולים, אני חושב, מקצועיים, מודרניים, עם טכנולוגיה חדישה ביותר, כדי לשפר את ההתמודדות עם מחלות הלב, עם בעיות הלב, עם חולי הלב. אבל גם בחלק של ההסברה נעשים מאמצים גדולים מאוד, בחלק אחרי זה – של מניעה, שיש בזה חשיבות מאוד מאוד גדולה, ויש בוודאי גם אחרי זה, בשיקום וההתמודדות.
אני רוצה להתחבר למה שאמר חבר הכנסת בגין, שגם לתרבות, גם לתרבות יש השפעה ולסביבה יש השפעה. בחלק הזה – אנחנו בעניין הזה גם צריכים ליצור סביבה מתאימה. אנחנו אוהבים הרבה להתבטא ב"לוקח ללב", "מכל הלב", "נותן את הלב". יש לנו הרבה דברים שאנחנו גם שמים את הלב באופן מרכזי, אבל אין ספק שחוץ מהנושא הרפואי והמודעות להליכות שלנו בעניין הזה, להתנהגות שלנו, גם לחיי היום-יום, לאופן הזה שככל שאדם מרוצה יותר ונינוח יותר והסביבה שלו משדרת כך – גם בעניין הזה, במיוחד בדבר הזה, שהוא גם מושפע מהסביבה ומהתרבות, אנחנו צריכים באמת גם את העניין הזה לחזק.
אבל אני בכל אופן שואל את השאלה גם כיום: האם אנחנו נותנים רפואה שווה לכולם; ביום הזה, כשאנחנו מדברים על לב, האם כל אחד היום, כל תושבי מדינת ישראל, בפריפריה ובמקומות רחוקים, אוכלוסיות – האם לכולם אנחנו נותנים אותו דבר; האם המודעות וההסברה והפעולות שנעשות והחינוך שנעשה, האם זה ניתן לכולם. לצערנו, זה לא ניתן לכולם. נכון שהיום אנחנו הרבה מנסים לקרב את הרפואה, הרפואה מרחוק, ויש באמצעים הטכנולוגיים האפשרות לעשות את זה, אבל בסופו של דבר זה לא אותו דבר. בחלק הזה אנחנו עדיין צריכים לדעת שיש לנו הרבה מה לעשות. אין אותו מידע, אותן פעולות, אותם שירותים רפואיים, ואחרי זה, השיקום – אין אותו דבר, לא לכולם עושים אותו דבר, וזה משפיע מאוד.
אנחנו חושבים שגם בחלק הזה, אבל בוודאי בכל הרפואה, יש לנו עוד הרבה מה לעשות קדימה, לחשוב קדימה. אנחנו צריכים לחזק את כל הפעולות שנעשות היום על ידי עמותות ועל ידי ארגונים, גם במחקר וגם במודעות וגם בחינוך, ובכלל לתת את התנאים ואת הזכויות שיש מסביב לכל נושא הלב. היום אנחנו מגיעים לטכנולוגיות ולביצועים רפואיים ופרוצדורות רפואיות מאוד מאוד מתקדמות, אבל עדיין לא ראינו שיש ירידה דרמטית בנושא הזה. אין ירידה דרמטית. גם יכולים להסביר באוכל הלא-בריא ובאיכויות שפחות נעשות, בספורט שפחות נעשה או בפעילות הגופנית, שהיא חשובה מאוד בעניין הזה והיא צריכה להיות נגישה לכולם לפי הצרכים של כולם.
אבל אני אסיים, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, בחלק הזה שאנחנו מדברים עליו, שהוא רפואה שווה לכולם שהיא נגישה לכולם. היום לצערנו יש טכנולוגיה, חשיפה לטיפולים רפואיים ותרופות, ואין אפשרות להגיע לכולם. אני דיברתי פעם באירוע כאן בכנסת בנושא קופת חולים, דיברנו על כך שהיום לרוב מדינת ישראל יש שב"ן, שירותי בריאות נוספים. בשב"ן אתה בעצם מודע לכך ואתה הולך לרופא פרטי, אתה הולך לרופאים יותר, והוא אומר לך מה יש היום להציע. הוא חושף בפניך מה יש להורים לתת לילד שיש לו בעיה רפואית, או ילדים להורים שלהם, ואז מתברר שאין לנו את הכול. בעניין הזה יש פער גדול מאוד בין מה שאנחנו יכולים לתת למה שהיום הרפואה יכולה באמת לתת, מענים שהרפואה נותנת. אבל מתרחקים מאוד בחלק הזה שאנחנו לא נותנים, במוגבלות. אנחנו לא מדברים על סל התרופות באופן כללי, על פרוצדורות ועל תרופות. היום אנחנו נמצאים בפער שהוא מתרחב ונהיה יותר גדול ממה שהיום הרפואה יכולה לתת, וזה דבר שהוא קשה מאוד, מכיוון שאתה מודע. מישהו מכיר כאן מצב שההורים לא ייתנו לילד את הכול? הילדים לא ייתנו להורים את הכול אם יש דברים טיפוליים כאלה או תרופות כאלה? הוא מודע לזה, ומה הוא יעשה שהוא לא יכול לתת ואנחנו לא נותנים מענה? אז גם את הפערים האלה, יש חשיבות מאוד מאוד גדולה לצמצם אותם.
לכן אני רוצה להודות לכל מי שנטל חלק ביום הזה, על החשיבות של היום הזה, שמביא לנו תועלת עתידית מאוד גדולה, ונדע להצביע שאנחנו צמצמנו ונתנו מענים ברפואת הלב וברפואה בכלל. תודה.
786 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.