קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כן, כן, ודאי, תמיכתי האישית. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאתייחס להצעת החוק, שאנחנו תומכים בה בכל לב, ואני אפרט גם את הפרטים שעומדים מאחורי התמיכה הזאת, איני יכול שלא להתייחס לשני אירועים שבעיניי הם דרמטיים; אחד דרמטי מאוד והשני קצת פחות, ועדיין בעל חשיבות ברמה הלאומית.
אדוני היושב-ראש, ההסתה פועלת במלוא עוזה. שוב נשמעות קריאות "בוגד, בוגד" כלפי ראש הממשלה. שוב מותווה תו קלון במצחם של אזרחי ישראל נאמנים, משרתים, פטריוטים, רק בגלל שאינם מסכימים עם איזושהי עמדה פוליטית כזאץ או אחרת. הדבר הזה הוא מסוכן מאין כמותו. כל שצריך לעשות הוא לחזור לימים האפלים של 1995, 1996, ולהבין שכשאתה לוקח ראש ממשלה ומתווה על מצחו בוגד, מישהו יעשה עם זה משהו. כך זה עובד. ולא צריך הרבה. לא צריך לתת פקודה ולא צריך לכתוב הוראה ולא צריך לחקוק את הדברים בסלע. כל מה שצריך הוא לייצר אווירה תומכת. כי אם מישהו בוגד, צריך להילחם בו. ואיך נלחמים? איך נלחמים? בלחימה יש נפגעים. כן, בלחימה יש נפגעים. ברגע שאנחנו מגדירים מישהו מבני עמנו, אזרח במדינת ישראל, כבוגד, מישהו יעשה מעשה. וכשזה מותווה על מצחו של ראש ממשלה זה מעשה חמור מאין כמותו, ועם כל הצער והכאב, גם כשזה נאמר ברתחת הדם, אחר אירועים קשים כאלה ואחרים, הדבר מקבל משמעות שהיא משמעות מאיימת ומסוכנת לעתידנו המשותף כאן, במדינת ישראל.
והנושא השני, אדוני היושב-ראש, הוא חוק הלאום. שוב עולה הדיון הזה, והוא יעלה שוב ושוב ושוב, כי החוק הזה הוא פשוט חוק רע. הוא חוק רע ברמה כזאת שכשאני לוקח תלמידי תיכון ושם לפניהם את נוסח מגילת העצמאות – פסקאות 13, 16, 17 ו-18 – ומנגד את הנוסח של חוק הלאום, הם כולם אומרים לי, כאיש אחד: למה לא עשיתם את מגילת העצמאות חוק הלאום? זה מנוסח טוב יותר, זה ברור יותר וזה נכון יותר למדינה דמוקרטית וחופשית וזה נכון יותר לביתו הלאומי של העם היהודי.
אני, ברשותך, אקריא שוב את פסקה 13: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות, ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות". מה יותר פשוט? מה יותר ברור מזה? גם מי שרוצה בכל נפשו ומאודו בחוק הלאום, הנה חוק הלאום.
ועכשיו לענייננו. הצעת החוק, או הצעות חוק שהוגשו כאן מבקשות לחייב עוסקים המבצעים עסקאות במכר מרחוק באמצעות הטלפון בסכומים העולים על אלו שתקבע השרה, להקליט את השיחה שבה נעשתה עסקה ולשמור אותה לתקופה של שישה חודשים. ועדת השרים לחקיקה המליצה לתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק או בהצעות החוק, בכפוף לכך שההצעה הפרטנית תוצמד להצעת החוק הממשלתית.
ברשותך, אדוני היושב-ראש, וברשותכם, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה למנות את ארבעת העקרונות שאנחנו רואים לנגד עינינו במשרד הכלכלה בהקשר זה: 1. חובת ההקלטה תחול על כל העסקאות המנויות בתוספת השביעית. למי שלא זוכר, התוספת השביעית מונה סוגי עסקאות שבהן – אני לא אמנה את כולן – עסקה למכירת טובין, למעט מזון, עסקה למתן שירותים פיננסיים מסוגים כאלה ואחרים ועסקאות הקשורות לשירותי תקשורת; 2. חובת שמירה של השיחות המוקלטות תהיה למשך שנתיים; 3. תהיה חובה ליידע את הצרכן לגבי הקלטת השיחה, שמירתה וזכותו לקבלה; 4. יימסר לצרכן פירוט השיחות לבקשתו.
אי לכך ובהתאם לזאת אנחנו ממליצים לקבל את הצעת החוק, או את הצעות החוק, ולהעביר אותן לוועדה הרלוונטית. נדמה לי שזה ועדת הכלכלה – –
– – אבל לפי מה שייקבע, ובהחלט להמשיך את הדיונים בוועדה ולהביא את הצעת החוק הטובה הזאת לכדי גמר. תודה רבה.
573 מילים של יאיר גולן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.