נאומים בני דקה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, כבוד יושב-ראש הכנסת. כנסת נכבדה, אני הבוקר, מוקדם בבוקר, יצאתי מביתי לכיוון הכנסת, אני פותחת רדיו ושומעת ברשת ב' מקרה שזעזע אותי, לא נתן לי מנוח. א', כך הם כינו אותו, הוא מתמודד נפש, הוא פנה לבית חולים פסיכיאטרי כי סיפר שם שעולות לו מחשבות לפגוע בבני המשפחה שלו והוא רוצה טיפול, הוא רוצה אשפוז. אשפזו אותו בבית החולים והתחילו לתת לו את הטיפול שלו הוא זקוק. אממה, וזה פשוט לא ייאמן, כדאי שתקשיבו, הגיעה משטרה לבית החולים לעצור אותו ועצרה אותו, ועל מה? על זה שהוא חשב לפגוע בבני המשפחה שלו. ואני אומרת, רגע, ריבונו של עולם, הוא הגיע לבית החולים כדי לקבל טיפול, שייתנו לו את הטיפול. הרי בבית המעצר אף אחד לא יטפל בו. זה חלק מהבעיה שלו, והוא מודע לה. הגיע לבית החולים על סמך משהו שהוא אמר למטפל שלו – שאין לי מושג איך זה הגיע למשטרה – ועוצרים אותו על כך, ובבית המעצר אין שום טיפול. מה הועילו חכמים בתקנתם? אני בהחלט אפנה בשאילתה גם לשר לביטחון הפנים וגם לשר הבריאות איך זה ייתכן שבן אדם שאמור להיות בבית החולים ובית החולים אשפז אותו, לוקחים אותו משם לבית מעצר בגלל מה שהוא חשב ושיתף, את המחשבות שלו. הפכנו למשטרת מחשבות וחבל.