הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), התשפ"ב–2021

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה רבה לחבר הכנסת מקלב ולחבר הכנסת גפני, שהסכימו לי להגיב ולהיות משיבה נוספת. קודם כול אני רוצה להגיד שאני תומכת בהצעת החוק, משום שלמותר לציין שאני תומכת בשחרור נשים משימוש פסול בכוח שנותנת ההלכה לגבר, שימוש שערורייתי, ולצערי, פעמים רבות מדי – – –

צריך כמובן להגיד שהפתרון האמיתי והנכון לסוגיה הזאת הוא לתקן את התקלה בחוק שלנו ולחוקק בישראל נישואים אזרחיים.

לשמור, כמובן, חופש נישואים לכל מי שיבחר ותבחר להתחתן גם בנישואים דתיים – –

– – אבל הרישום במדינה צריך להיות רישום של נישואים אזרחיים. אחד הדברים שאנחנו עדיין צריכות וצריכים לעבוד עליהם הוא להשלים.

במסגרת המאבק שלנו לשוויון, שוויון אזרחי ושוויון מגדרי, אני שמחה, גאה ומתרגשת לספר לכן ולכם שהודענו היום, שר האוצר ואני – – –

אני שמחה גאה ומתרגשת לספר לכם ולכן – – –

אדוני, אני מצטערת. אני לא – – –

במסגרת המאבק שלנו לשוויון – – –

לא. אני ממתינה בסבלנות.

ברור.

זה לא קריאות ביניים.

לא. שלוש.

אז במסגרת המאבק שלנו לשוויון, שוויון אזרחי ושוויון מגדרי, אני שמחה, גאה ונרגשת לספר לכן ולכם שהבוקר הכרזנו, שר האוצר אביגדור ליברמן ואני, על מהפכה אדירה וחשובה. לראשונה תונהג בישראל תקופת הורות המכונה "חופשת לידה לאבות" – בנוסף לתקופה שמוקנית להם עוד לפחות שבועיים, ואני מאמינה שזה יהיה חודש, של חופשת לידה לאבות, לגברים. אם יש דבר שמחולל שוויון גם בבית וגם בעבודה, שמאפשר גם קשר קרוב לאבא עם הילדות והילדים, התינוקות שלו, שמאפשר שינוי בסטריאוטיפים המגדריים, שמאפשר יותר שוויון הזדמנויות בעולם העבודה, זאת חופשת לידה גם לאבות. עכשיו, אני חייבת להגיד לכן ולכם, אני עמדתי כאן על הדוכן הזה לפני תשע שנים בתור חברת כנסת – – –

צר לי עליכם. פשוט, צר לי עליכם.

איזו עליבות. אין אבא ואין תינוק או תינוקת במדינת ישראל – וזה ממש לא משנה למי הם מצביעים, וזה ממש לא משנה מה דעותיהם הפוליטיות, וזה לא משנה מה מידת הדתיות שלהם; אין אבא, אין תינוק או תינוקת, ואין אימא, שלא ירוויחו רווח אדיר מהדבר הזה.

כל אבא יקבל הזדמנות להיות עם התינוק או התינוקת שלו בבית, בחודשים הראשונים הקריטיים האלה לעיצוב הזהות, האישיות והקשר עם ההורה.

חברות וחברים – – –

איך משפט סיום? אני לא הספקתי להגיד שום דבר, והם רק צועקים כל הזמן.

אדוני היושב-ראש, אני קיבלתי זכות תגובה של חמש דקות ושתקתי פה על הדוכן שמונה דקות.

לא, לא. אדוני היושב-ראש, ברצינות.

אני עמדתי כאן על הדוכן כחברת כנסת בשנה הראשונה שלי – – –

חבר הכנסת אמסלם, אני זוכרת כתבה בחדשות 12 שבה ראיתי אותך כאבא מטפל בילדים שלך, דואג להם, מבשל להם.

הייתי מצפה ומקווה ומאמינה שדווקא אתה, שכל כך, באמת – – –

דווקא אתה, שכל כך באמת לא חושש להפגין את הצדדים האלה באישיותך, תבין את החשיבות האדירה.

בסדר, גם אני רוצה להצביע, אבל זה לא יכול להיות. זה ממש סתימת פיות בצורה המופרכת ביותר.

למה אנחנו צריכות להסכים לסתימת הפיות הזאת? מירב, עם כל הכבוד.

אדוני יושב-ראש הישיבה, אני באמת אומרת לך, זאת ממש כניעה לסתימת פיות. אז תוציא אותם. תקרא אותם בקריאות ותוציא אותם. סליחה.

זה לא יכול להיות שבגלל שהם צועקים אני לא אקבל – – –

נתת לי זמן, אבל לא נתת לי אפשרות לדבר.

לא, אני מצטערת.

אני קיבלתי חמש דקות לענות – דיברתי אולי דקה.

אני עומדת כאן ושותקת ומחכה. אני לא מוכנה לזה.

אדוני היושב-ראש, אני לא התחלתי. סליחה, התקנון מאפשר לך להוציא אותם. הם מפריעים ברצף.

לא נתת לי זמן לדבר. אתה נתת לי זמן, והזמן הזה בוזבז על ידי צעקות בלתי פוסקות שלא אפשרו לי לדבר. לא ייתכן.

אני מצטערת. אז תן לי לסיים את דבריי. תוציא אותם.

אז תוציא אותם.

אבל מתי תוציא אותם, אחרי שתגיד לי: קיבלת זמן לענות? לא.

אבל אני לא יכולה לדבר, מה זה עוזר לי שאתה נותן לי דקה?

אבל אדוני היושב-ראש, לא, אני מצטערת.

לא. אני רוצה מאוד לסיים את דבריי – – –

אני רק רוצה לסיים את דבריי.

אבל אני לא יכולה לסיים את דבריי כי הם לא נותנים לי לדבר – –

– – ואתה, במקום להוציא אותם החוצה, נותן להם להשתלט על השיח. לא יקרה. לא יקרה.

אדוני היושב-ראש, אני מצטערת, באמת.

סליחה, לא יכול להיות.

אבל לא נתת לי לדבר.

אז אני מבקשת שתוציא אותם, משום שאני לא יכולה לדבר ככה.

אדוני היושב-ראש – – –

אני מבקשת זמן שבו אני אוכל לדבר. אני לא מתכוונת להיאבק בהם.

המאבק הזה לחופשת לידה שוויונית, שהוא אחד הדברים המרכזיים שיקדם שוויון מגדרי בבית ובעבודה, הוא מאבק שמנהלים אותו פמיניסטיות וארגונים פמיניסטיים כבר המון המון שנים. הייתה לי זכות להגיש את הצעת החוק הזאת לראשונה על שולחן הכנסת בשנה הראשונה שלי כאן כחברת כנסת. עמדתי והצגתי אותה – – –

עמדתי והצגתי אותה כאן, והיא לא עברה. כשהייתי באופוזיציה הצגתי אותה, ניסיתי לקדם אותה, נאבקתי עליה, ועכשיו, לשמחתי הרבה, אני חלק ממשלה שלראשונה אי פעם מביאה לחברה הישראלית את הבשורה האדירה של חופשת לידה, תקופת הורות, שמיועדת לאבות. זו בשורה אדירה לתינוקות, לילדות, לילדים, לאבות שמקבלים זכות להורות פעילה, וכמובן לנשים ולאימהות. אני מאושרת שמפלגת העבודה, שהכניסה את הדרישה הזאת להסכמים הקואליציוניים, זוכה להיות הראשונה שמביאה את הדבר הזה. אני מאושרת שהממשלה הזאת מקדמת שוויון מגדרי ומקדמת את טובת הילדות והילדים בכל המשפחות במדינת ישראל. תודה רבה, אדוני.