קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אז אם הוויכוח היה בגלל שנגמר הזמן, אין פה ויכוח. הרעיון הוא – ואני רוצה להפנות אותך כמי שאולי נהפכה להיות בין ותיקות חברי הכנסת – התקנון, יש לו משמעות, ויש מאחורי ההוראה הזאת היגיון מאוד בריא: כדי שקואליציה, למשל, תמנע מהאופוזיציה לדבר או להתנגד להצעת חוק שנתמכת על ידי הממשלה, חשבו שאולי יהיו ח"כים מהקואליציה שימנעו מאיתנו, מחברי האופוזיציה – זה לא משנה, בכל פעם זה מתחלף – שימנעו מחברי האופוזיציה את הזכות שלהם לטעון ולהסביר למה הם מתנגדים.
והרציונל שעומד פה – לתת לדמוקרטיה, לפרלמנט, לדבר, להביע את דעתו. זה הרציונל שעומד מאחורי הדברים. כשהאופוזיציה מתנגדת, לא רק צריך לתת לה את הבמה לדבר; מעבר לזה – אנחנו לא צריכים לבקש מכם אישור על הנאומים שלנו. אנחנו לא אמורים לתת לכם בכתב את הדברים שאנחנו אמורים להגיד או את הדברים שאנחנו מתכוונים להגיד.
הרעיון הוא כזה: כשאתה מתנגד, אתה בעצם מבקש את הזכות לבוא ולטעון את הטיעונים שלך. הרבה מאוד פעמים אנשים שעלו להתנגד – ואני רוצה להגיד לך, אני למעלה מ-13 שנים בכנסת – הרבה פעמים התנגדו אפילו מהותית והשתכנעו תוך כדי להצביע בעד. השאלה היא אם כשאתה עולה, כשאתה בא וטוען "אני רוצה להתנגד", ועולה ומשכנע למה צריך לתמוך בחוק הזה – אז גם גזלת את הזכות של האופוזיציה להתנגד לתמיכת הממשלה, וגם אמרת פה איזשהו פאק, ועם זה ניסה התקנון להתמודד.
ואתם לוקחים את התקנון ועושים בו – ואללה, הפכתם אותו לנדיה קומנץ'. אני לא ראיתי גמישות שכזו. הפכתם אותו לפלסטלינה, אפילו לא לפימו, כי כל פעם אתם משנים אותו. זה פרלמנט, החבר'ה בבית צופים, רוצים לראות אותנו פה מנהלים פה דיון דמוקרטי. מה שאותי מפליא הוא שהחברים שלכם, שהיו כל הזמן המחנה הדמוקרטי, מגיני הדמוקרטיה, הפכו את הכנסת הזו לכלי שרת, לכוחניות. אנחנו מגיעים לוועדות, לא נותנים לנו אפילו לפצות פה. אני יכולה לומר לך שבחלק מהוועדות שאני נכנסת אליהן עוד לא זכיתי לזכות דיבור. בשלוש הדקות שלי מוציאים אותי החוצה, כי מה שאני אומרת לא מתאים ליושבי-ראש מסוימים. לעומת זה, יש יושבי-ראש אחרים שאתה מגיע אליהם, גם אם לא נעים להם מה שאתה אומר, וגם אם הביקורת שלהם לא נעימה, בסופו של דבר הם נותנים לך להתבטא, כי זה תפקיד הכנסת, זה תפקיד חברי הכנסת, להביע את דעתם.
מה שאתם עשיתם מהכנסת זה בכייה לדורות. אבל אני רוצה להגיד לך – אני לא אגיד לך, כמו האחרים, שכשאנחנו נהיה שם אנחנו נעשה אותו דבר. אני מקווה שאתם תפסיקו את ההתנהלות הזו, כי ההתנהלות הזו מבזה לא רק אתכם, היא מבזה את כולנו, כי מה שנראה פה נראה כמו קרקס אחד גדול. התקנון, עומד מאחוריו רציונל, בוא נכבד אותו. אנחנו לא מתכוונים להגיע למצב שאנחנו מגישים לכם לצנזורה את הנאומים שלנו לפני שאנחנו יכולים לנאום אותם. לזה עוד לא הגענו, תודה לאל. ואני מקווה מאוד שבמדרון החלקלק שאתם הולכים בו לא תבקשו לתקן את התקנון ולבקש מאיתנו גם להגיש לכם בכתב מה אנחנו מתכוונים להגיד לפני שאנחנו עולים. תודה.
465 מילים של אורלי לוי אבקסיס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.